בידספיריט | רכב ”צדיק גוזר” - מכתב המלצה | 10/6/2024 | צולמנ'ס מכירות פומביות

”צדיק גוזר” - מכתב המלצה לשידוך + דירה, מה”מנחת יצחק” וגדולי הדיינים בא”י - וּכְשֵׁם שֶׁגּוֹזְרִין בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה כָּךְ גּוֹזְרִין בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה מכתב המלצה נאה וחשוב, מאת גדולי דייני הדור הקודם ”מארי דארעא דישראל” הגאונים הקדושים הראב”ד רבי דוד יונגרייז, ס' הראב”ד רבי  יצחק יעקב וייס [לימים הגאב”ד] והדיין רבי אליהו זלאטניק. ירושל[י]ם, תש”ל [1970]. המכתב עשוי בצורה של פסק דין רבני, ובוודאי סגולתו רבה לכל העניינים וביתר שאת לזיווגים בנקל, שבזה עוסק המכתב.  שלושת ענקי הדור הקודם ”מארי דארעא דישראל” שהעניקו חמה בקומתם - גדולי דייני ארץ ישראל והדור כולו, חותמים את מכתבם החשוב בברכת: ”וכאילו בנו אחת מחורבות ירושלים [ברכות ו'] וח”ש הביד”צ דפעיה”ק ת”ו” ולאחר מכן מופיעות חתימות יד קדשם של הדיינים: ”נאם דוד הלוי יוגרייז ראב”ד; נאם יצחק יעקב ווייס ס. ראב”ד; נאם אלי' זלאטניק”. לצד חתימות הדיינים מוטבע חותם הבד”צ, דהוי: ”בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים...”. ראוי לציין שזהו אחד ממכתביו הקדומים ביותר של המנחת יצחק בארץ ישראל [אולי הראשון], שאך שלושה חודשים קודם לכן [בסיון תש”ל] הוזמן לעלות לארץ ישראל על מנת לכהן פאר כסגן הראב”ד רבי דוד יונגרייז ובעתיד לתפקיד הרם ביותר של גאב”ד ירושלים. מפרט: [1] בלאנק רשמי של העדה החרדית. 21 ס”מ. מצב; טוב. סימני קיפול. קמטים בפינות הדף. ----------------------------------------------- הגאון רבי דוד הלוי יונגרייז [תרנ”ח-תשל”ב], ראב”ד העדה החרדית. לאחר נישואיו מונה על ידי הרב יצחק ירוחם דיסקין לכהן כר”מ בישיבת אוהל משה. בהמשך מסר שיעורים בישיבת חתם סופר, כיהן כראש ישיבת אנשי מעמד וכן מסר שיחות בישיבת פורת יוסף. בשנת תרצ”א מונה על ידי הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד לדיין בבד”ץ העדה החרדית, ברבות השנים התמנה לכהן כראב”ד העדה החרדית. לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הלגיון, הלך יחד עם קבוצת הנשים בשביל להצילן מאיסור שבויה, ועקב כך ניצל מהשבי לאחר שהנשים שוחררו. לאחר פטירתו הודפסו דברי תורתו ודרשותיו בספר ”אור דוד”. הגאון רבי יצחק יעקב וייס [תרס”ב-תשמ”ט], חוליה זוהרת בשלשלת הזהב של רבני ירושלים - גאב”ד העדה החרדית ”מרא דארעא דישראל”. בעל שו”ת מנחת יצחק. היה רבה של העדה החרדית, אולם השפעתו ההלכתית חרגה גם מעבר לגבולות העדה. בגיל 16 קיבל סמיכת ”יורה יורה” מרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ובית דינו, ובגיל 19 קיבל סמיכת ”ידין ידין”. בנוסף קיבל סמיכה מהרב מאיר אריק, מהרב שמואל אנגל ומרבי שמעון גרינפלד. בי”ט בסיוון תש”ל עלה לירושלים. בתחילה כיהן כסגנו של הראב”ד הרב דוד יונגרייז. בשנת תשל”ב, אחרי פטירתו של הרב דוד יונגרייז, ראב”ד העדה החרדית, מונה על ידי רבי יואל טייטלבוים לכהן בעדה החרדית. [קנאי העדה החרדית התנגדו למינוי בטענה שהרב וייס אינו מספיק קנאי. רבי יואל ענה להם ש”לקנאי אפשר ליהפך תוך 24 שעות, אבל לתלמיד חכם אי אפשר ליהפך בתוך 24 שעות...”]. בשנת תשל”ט, עם פטירתו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שהיה גאב”ד העדה החרדית, התמנה לגאב”ד תחתיו. הגאון רבי אליהו זלוטניק [זלאטניק; תרס”ה-תשל”ה], רב וראש ישיבה, ודיין בבית הדין של העדה החרדית. בשנת תרצ”ו (1936) יסד את ישיבת היכל התורה ועמד בראשה. כמו כן כיהן כר”מ בישיבת תורה ויראה. במקביל כיהן כרבה של שכונת כנסת מטעם העדה החרדית. האדמו”ר מאלכסנדר, רבי יהודה משה דנציגר, כתב במכתבו לראש ישיבת אלכסנדר בבני ברק, לקראת בואו לביקור בה: ”נוסע עמי על פי בקשתי ידידי הגאון רבי אליהו זלאטניק שליט”א ריש מתיבתא דהיכל התורה שבפעיה”ק ת”ו, הוא יבחן את התלמידים בכח תורתם, וגם יראה הנהגתם בהקשבת התורה מפי רבן, ויתן לנו עצות בענינים אלה כי הוא מומחה גדול בזה”. נפטר בח' באדר תשל”ה, 19 בפברואר 1975. בשעת הלוויה הוכרז על ביטול מלאכה כללי מטעם בית הדין של העדה החרדית. הדפיס את דברי תורתו בספרים ”פרי אליהו” (שלושה כרכים) ו”אמרי נועם”.