קבלה, מהדורה ראשונה: כתר שם טוב. ויניציאה, שס"א. ספר נדיר. חתימות מצוירות

ספר כתר שם טוב הקדמון, ספר קבלה קדום מאת המקובל האלוקי רבי שם טוב אבן גאון בעל המגדל עוז. תלמיד הרשב"א וחבירו של הריטב"א. ויניציאה, שס"א [1601]. מהדורה ראשונה ונדירה. הספר ממוקם באוסף נדירים בספריה הלאומית בירושלים. חתימות בעלות מוקדמות בכתב יד מזרחי, וחותמות אשכנזיות מאוחרות.

הספר נכתב במטרה לפרש את סודות קבלת הרמב"ן בפירושו. בהקדמת הספר מביא המחבר את שמות אבותיו עד שבעה דורות, והוא פותח כך: "אמר שם טוב בן רבי אברהם בן רבי יהושע בו רבי שאול בן רבי משה בן רבי דוד בן רבי אברהם בן רבי שאול נ"ר ...".

הספר נדפס לאחרונה מחדש על ידי מוסד הרב קוק בתוך ספר "קבלת הרמב"ן - חיבורי תלמידי הרשב"א על פירוש הרמב"ן לתורה". 

בדף השער, בדף האחרון ובין דפי הספר מופיעות חתימות בעלות עתיקות בכתיבה מזרחית, מהן חתימות רבניות מצוירות, וכן חותמות בעלות אשכנזיות מאוחרות מעט יותר. ביניהם רבי בנימין בנישתי, רבי דובער זילבערמאן מגיד מישרים ועוד רבים. החתימות והחותמות הן של רבנים ומקובלים שהיו בעלי הספר הקבלי החשוב, לאורך ארבע מאות עשרים ושלוש השנים מאז ההדפסה ועד היום.

בדף האחרון חותם הרב משה מרדכי ישראל ריבקינד - אי"ש אפרתי, משיקאגו, בעמח"ס גדולת מרדכי [שו"ת שיקאגו, תרס"ד]. ויד מרדכי על הרמב"ם.

המקובל רבי שם טוב אבן גאון [ה'מ"ז-ה'צ"ג], היה מגדולי התורה בספרד. בעל מגדל עוז לספר משנה תורה לרמב"ם.

למד תורה יחד עם הריטב"א בבית מדרשו של הרשב"א, רבו הנוסף (בעיקר לתורת הקבלה) היה רבי יצחק בר טודרוס - מגדולי רבני ברצלונה. אבן גאון עסק הרבה בנסתר, וכתב כמה ספרים בחכמת הקבלה – הידוע מביניהם הוא החיבור כתר שם טוב  שלפנינו.

חיבורו העיקרי והמפורסם יותר הוא מגדל עוז, על משנה תורה לרמב"ם, שנכתב כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם והוא מראשוני החיבורים על ספר היד החזקה לרמב"ם. בפירושו על הרמב"ם ישנה ככל הנראה עדות ראשונה לכך שהרמב"ם ידע את חכמת הסוד. בתגובה להתלבטותו של הראב"ד האם ידע הרמב"ם את תורת הסוד, כתב אבן גאון: "...ולדעתי שר"מ ז"ל [רמב"ם] ידע בהם [בחכמת הקבלה] בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתינו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן לשון זה: אני משה ב"ר מיימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בעניין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן בתחילת פירושו לתורה". (מגדל עוז, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה י').

הרב אבן גאון נזכר בפוסקים בנוגע לפולמוס הלכתי מפורסם בדבר נוסח המקרא, לגבי המילה "דכא" המופיעה בחומש דברים, אם לכותבה באות א' או ב-ה'. בספר תורה שנכתב בכתב ידו של אבן גאון עצמו היה כתוב בתחילה "דכה" ב-ה', ולאחר מכן הוא מחק בעצמו את התיבה וכתב "דכא" ב-א'.

מפרט:  קלו, טז דפים. 28 ס"מ.

מצב; טוב. כתמים וכתמי רטיבות, בהם כתמים ניכרים. נקבי עש בדפים מעטים. קרעים קלים. קרעים קלים בשער, עם מעט ניתוק. כריכה חדשה.