בידספיריט | רכב פריט היסטורי: כרוז מקורי [אב-טיפוס] | 10/6/2024 | צולמנ'ס מכירות פומביות

פריט היסטורי: כרוז מקורי [אב-טיפוס] בחתי”ק שלושת ראב”די ירושלים. תשכ”ט - כרוז מקורי נדיר בכתב יד, אודות קביעת יום תענית ציבור כללי לגברים מגיל 17 ומעלה. הכרוז נכתב כולו בכתב יד סופר, ועליו חתומים בעצם כתב יד קדשם ראב”ד העדה החרדית הגה”ק רבי פנחס עפשטיין ולצדו חברי בית הדין הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן - ראב”ד בד”ץ חסידים, והגאון רבי דוד יונגרייז לימים ראב”ד העדה החרדית. ירושלים, שבט תשכ”ט [1968]. ממכתביו האחרונים של הגר”פ עפשטיין. לפנינו מסמך היסטורי חשוב, מטעם הרכב בית הדין השני והדומיננטי מאוד של העדה החרדית, שכיהן החל מקום המדינה בתש”ח עד לתשכ”ט. חברי ההרכב הגה”ק רבי פנחס עפשטיין, רבי דוד יונגרייז ורבי ישראל יצחק רייזמן יוצאים בקריאה בלתי שגרתית, השמורה למצבי סכנה קיצוניים - קביעת תענית ציבור מטעם בית הדין, דבר שאפילו בתקופת השואה כמעט ולא הוכרז. הרבנים כותבים בכרוז אודות סכנות גדולות, ועל הריגות המתרחשות בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ושנהרגו כבר תשעה אנשים ועל כן מכריזים הבד”ץ על תענית כללית לחצי יום, לכל הגברים החל מגיל 17, מלבד חולים שיפדו את התענית בממון, ויום תפילה כללי לאנשים נשים וטף. כן קוראים הרבנים לגדור את פרצות הדת בארץ הקודש, ולפשפש במעשים ולתקן תקנות בענייני צניעות ושמירת שבת [בפרספקטיבה היסטורית לא ידוע על אירועים ביטחוניים משמעותיים שאירעו באותה תקופה, וכנראה שהתענית הועילה והעם היושב בציון ניצל מאיזו סכנה גדולה שריחפה מעליו]. לפנינו כתב היד המקורי שממנו הודפסו מודעות הרחוב הירושלמיות בגודל ”חצי בויגען ברוחב” כמופיע בהוראות עבור המדפיס, הרשומות באלכסון בפינה השמאלית העליונה, בעמוד הראשון של המסמך. כך שמלבד ערכו ההיסטורי הרב של הכרוז האותנטי, ניתן לראות בכתב היד הייחודי, את חבלי היצירה של של ”מודעת הרחוב הירושלמית” - המוסד הירושלמי הוותיק, המשמש עד היום למקרא העדה. מעניין לשים לב להגהות הרבנים, למחיקותיהם ולתוספותיהם המשמעותיות, המפנות את הזרקור מהאסונות המתרחשים, אל פרצות הדת הקיימות בפרהסיה הציבורית. הגאון רבי פנחס עפשטיין [נפטר תש”ל], ראב”ד העדה החרדית בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש”ח נבחר להיות ראב”ד העדה החרדית תחת הרב זליג ראובן בנגיס. חיבוריו: אוריין תליתאי; קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות; מנחה חרבה ועוד. הגאון רבי דוד הלוי יונגרייז [תרנ”ח - תשל”ב], לימים ראב”ד העדה החרדית. בנו מייסד ”העדה החרדית” ונכדו של הגאון רבי משה הלוי יונגרייז אב”ד קאשוי. זכה ללמוד אצל רבי יצחק ירוחם דיסקין ואצל הגאון רבי ירוחם פישל פרלא. הרביץ תורה בישיבת ”פורת יוסף” [שם למד אצלו תלמידו המובהק הגאון רבי עובדיה יוסף] ובישיבת ”אנשי מעמד”. חבר הבד”ץ של ”העדה החרדית” עוד מימי מורו ורבו רבי יוסף חיים זוננפלד, ולמעלה מארבעים שנה שפט את ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש, בקי בנגלה ובנסתר ורבים פנו לבקש את ברכותיו בקודש. הגאון רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן [תרמ”ט-תשכ”ט], חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב”ד קהילות החסידים בירושלים. היה תלמידם של רבי שניאור זלמן מלובלין, ה”תורת חסד”, ורבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. היה חסידו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, הרבי מלעלוב. בהמשך היה מקורב לאדמו”רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר ובנו רבי ישראל. למד קבלה מרבי חיים שאול דוויק הכהן. הרב יוסף חיים זוננפלד ביקשו לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית אך הוא סירב. בשנת תש”ב, נענה לבקשתו של הרב יוסף צבי דושינסקי והחל לכהן כדיין. בהמשך החל גם לכהן כראב”ד קהילות החסידים, על מקום הרב ישראל זאב מינצברג. מפרט: [2] עמ', 20 ס”מ. נייר דפדפת שורות. מצב; טוב. כתמי זמן. סימני קיפול.