שו"ת מהרלב"ח. עותק מיוחס ביותר. חתימת גדול הדור מהר"י כ"ץ אב"ד קראקא וגיסו של הרמ"א

שו"ת מהרלב"ח. עותק מיוחס ביותר. חתימת גדול הדור מהר"י כ"ץ אב"ד קראקא וגיסו של הרמ"א

שאלות ותשובות מאת רבי לוי ן' חביב. ונציה, שכ"ה [1565]. מהדורה ראשונה של ספר השו"ת החשוב. עותק מיוחס ביותר, שהיה שייך לשני גדולי הדור: בתחילה למהר"י כ"ץ אב"ד קרקא (גיסו של הרמ"א), וכמאתיים שנה לאחר מכן למהר"ם א"ש! במשך השנים היה העותק בבעלות עוד רבנים חשובים שהשאירו מחותמם על הספר.

בראש הספר חתימה ארוכה, כולה בכתב יד קדשו של "זקן הדור ונשיאו, וראש וראשון לכל חכמי וגאוני דורו"  הגאון הנודע רבי יוסף כ"ץ מקראקא מחבר הספר ''שארית יוסף'. נוסח החתימה: "לה' הארץ ומלואה נא[ום] יוסף בן הכ"ר מרדכי גרשון כ"ץ זלה"ה מקראקא". 

בראש השער השני הקדשה ארוכה למהר"ם א"ש: "מנחה היא שלוחה לה"ה אמ"ו הגאון אמתי המפורסם החריף בוצינא קדישא כקש"ת מה"ו מאיר א"ש אב"ד דק"ק אונגוואר. (מאת) הק' מרדכי זילבר מיארמוט". מתחתיו מופיע רישום בעלות נוסף המשייך את הספר למהר"ם א"ש: "זה הספר הקדוש מהרלב"ח שייך להרב הגאון מו"ה מאיר א"ש נ"י לנצח, אבדק"ק אונגוואר". בראש השער הראשון מופיעה חתימת נכד המהר"ם א"ש (מחוקה בהעברת קו): "הק' מאיר בלאאמו"ר הגאון מנחם אש".

הגאון רבי יוסף כ"ץ נולד בשנת רע"א למשפחת רבנים מפוארת, בגיל שלושים התמנה לדיין בבית הדין התחתון של קראקא. לאחר זמן התמנה כדיין בבית הדין הראשי בעיר, לצד רבינו משה איסרליש – הרמ"א. הרמ"א כתב בתשובה (שו"ת רמ"א סימן יז) על הדיינים בבית הדין הזה 'ואני הקטן שבהם'. ובתשובה אחרת (סימן קיא) כתב הרמ"א: "כן עשיתי מעשה עם שאר חברים שהסכימו עמי, ומהר"י כ"ץ לא רצה להסכים והיה סבור להטריף הכל, כי כן דרכו תמיד להחמיר" . מהר"י כ"ץ עמד בקשרי ידידות עם רבים מרבני דורו, בהם בני עירו המהרש"ל ורבי בנימין אהרן סלניק בעל ה"משאת בנימין" וכן המהר"ם פאדובה. ובספר כלילת יופי נכתב עליו: ראש המדברים בכל מקום, זקן הדור ונשיאו, וראש וראשון לכל חכמי וגאוני דורו.

לצד כהונתו כדיין היה ראש ישיבה בעיר, וכפי שנכתב על גבי מצבתו: שהיה אב"ד וראש הישיבה פה קראקא יותר מחמישים שנה. לימים, היה גיסו של הרמ"א ושני גדולי הדור כותבים על כך בתשובות הלכתיות, ראה למשל שו"ת הרמ"א סימן כד, שו"ת שארית יוסף סימן נח.

רבי לוי ן' חביב הנודע בכינוי רלב"ח או מהרלב"ח נולד בספרד בשנת ה'ר"מ, ובגירוש עבר לפורטוגל ומשם לשאלוניקי. הוא עלה לארץ ישראל בשנת רפ"ה והתיישב בירושלים, ואחרי שנים אחדות עבר לדמשק ואחר כך שב לארץ ישראל לצפת ואחר כך לירושלים, נפטר בשנת ה'ש"א. המחבר התגורר גם בארץ ישראל, ובספר נדפס קונטרס פירות שביעית שהוא מאבני היסוד ההלכתיים לקביעת מועד שנת השמיטה ולדין פירות שמיטה. המחבר גם הדפיס בספר 'קונטרס הסמיכה', והוא הויכוח בין המחבר וחכמי צפת אודות חידוש הסמיכה בארץ ישראל. מחלוקת ופולמוס הלכתי שהמחבר נטל חלק בראש והוא האריך בדבר בספר שלפנינו. המחבר היה בקי נודע בהלכות קידוש החודש, ובספר שלפנינו נדפסו שרטוטים וטבלאות בעניין.

רבי מאיר איזנשטט, הנודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש על שם ספרו (תק"ם, 1780 - תרי"ב, 1854), מראשוני תלמידיו של החת"ם סופר בישיבתו בעיר מטרסדורף ואחר כך בפרשבורג, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו, רבה של בייאה, בלשג'רמט ואונגוואר, בה אף הקים ישיבה גדולה אשר למדו בה מאות תלמידים, מהם מחשובי רבני הונגריה. לאחר פטירת רבו רבי משה סופר (ה"חת"ם סופר"), החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים, ומאז נחשב למנהיג והפוסק הבולט ביותר של יהדות הונגריה האורתודוקסית. בנו של החת"ם סופר, רבי אברהם שמואל בנימין, בעל 'כתב סופר' כותב עליו בהספדו: 'הגאון מהר"ם זצ"ל היה גדול שבתלמידי אבא מאור הגולה הגה"ק זצ"ל, מובחר שבבחירי תלמידיו בתורה בצדקות ובמדות'.

רט [1 דף מסומן רו] ריז-שכח, 29.5 ס"מ. נייר בהיר ומשובח. חתימות בעלים נוספות: "יצחק בן הר"ר מנחם שלי"ט בכרך".

מצב טוב: כתמי זמן. מעט חיזוקים בנייר דבק. בעותק שלפנינו חסר דף השער ודפי המפתחות והתיקונים. דף השער הושלם בכתב יד קליגרפי נאה עם שרטוטים. גם המפתחות הושלמו בכתב יד סופר נאה. כריכת עור עתיקה מאוד, נאה ומהודרת.