בידספיריט | רכב ”קונטרס קידוש ה'”: תשובה מפעימה | 27/8/2023 | Winner'S

”קונטרס קידוש ה'”: תשובה מפעימה בעיצומם של ימי הזעם מאב”ד באניהאד הגה”ק רבי אהרן פרסבורגר הי”ד - ”חטאו בכפליים, לקו בכפליים, נוחמו בכפליים... הנחמה שיעזור ה' אותנו לגאלינו מהר” (מתוך כתה”י) תשובה ארוכה מאוד (למעלה משבעה עמודים!) בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון האדיר רבי אהרן פרעסבורגער הי”ד רב ואב”ד דקהילת בוניהד, בעל שו”ת 'פאר אהרן'. נשלחה אל הגאון רבי חיים אהרן ריינר מרבני מישקולץ. באניהאד, [טבת] תש”ב [1942]. התשובה נדפסה בשו”ת 'פאר אהרן' (ירושלים תשס”ג) סימן י', מתוך כתב-היד שלפנינו.  התשובה המיוחדת נכתבה בעיצומה של מלחמת העולם השניה, בה נטבחו ונשרפו שישה מיליון יהודים הי”ד, ביניהם הכותב עצמו, ה' ינקום דמם. רבי אהרן מזכיר את המצב הקשה בראש מכתבו: ”... נא על יאשימני על איחור מכתבי עד עתה, כי מוקף הייתי מכל צד בחבילי טרדין. ויאמין לי ידידי נ”י, שגם ראשי בל עמי לצאת בכותבות דמייתבין דעתיה של אדם, מפני צרות אחבנ”י אשר מתגברין בעוה”ר בכל יום ויום. ה' הטוב ירחם עליהם מהרה...”. המצב מוזכר גם בתאריך אותו ציין רבי אהרן בראש המכתב: ”יום ה' לסדר 'ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי'”.  התשובה מחולקת לשלוש תשובות נפרדות, בהתאם לשאלותיו של הנמען: התשובה הראשונה עוסקת בענין כפאו ואכל מצה האם יצא ידי חובה; התשובה השניה עוסקת בענין בישול לאוכל נפש ביו”ט ובשבת. התשובה השלישית היא התשובה העיקרית והארוכה ביותר והיא משתרעת על פני רובו של הקונטרס. התשובה עוסקת בנוסח ברכת ההלל. בתשובה זו שהיא מעין קונטרס שלם באמונה, מאריך אב”ד בוניאהד ומסביר בצורה שכלתנית, פילוסופית מעט, את כל ענין ההודאה להשי”ת, בלשון ייחודית ומרתקת, המקבלת משמעות נוראת-הוד כאשר היא נכתבת מתוך עמק הבכא, בעת אשר יהדות אירופה כולה על זקניה, נשיה וטפיה נשרפת בכבשני המוות שלא פוסקים לרגע מלירוק אש וגופרית, בעת אשר כזו עוסקים ומתפלפלים גדולי ישראל בחובת ההודאה להשי”ת. מי כעמך ישראל? באמצעה של כתיבת התשובה השלישית קיבל הכותב את הידיעה על פטירת הגאון רבי עזרא מנחם גולדשטיין אב”ד באלאטאן פירעד (Balatonfüred), ועל כן מציין כי אין בידו להאריך מחמת הצער. אודות רבי עזרא מנחם ראה: קהילות הונגריה (ירושלים תשס”ט) עמ' 54-55. (בשו”ת הנ”ל פוענח ונדפס בטעות: באטאטאן, ועל כן לא זיהו מיהו הרב המדובר). הגה”ק רבי אהרן פרעסבורגער הי”ד רב ואב”ד דקהילת בוניהד [נעק”ד י”ח תמוז ה'תש”ד], בעל שו”ת 'פאר אהרן'. מגדולי רבני הונגריה בדור דעה שלפני השואה, בכח גאונותו, חכמתו ויראתו תפס מקום בכותל המזרח בין הרבנים הגדולים בדורו. רבינו התפרסם למשגב כרב המנהיג עדתו על מי מנוחות, באישיותו הקורנת קירב רבים לתורה. הוא תיקן תקנות ושידד מערכות והחזיר עטרה ליושנה בעיר באניהאד. שמעו יצא ברחבי המדינה ומחוצה לה כבעל הוראה מובהק ודיינא דנחית לעומקא דדינא ורבים פנו אליו שיכריע בענינים קשים ומסובכים. הגר”ש וואזנר כותב אודותיו (שו”ת פאר אהרן, עמ' 6): ”עוד זכור אזכור בימי נעורי... שבחו בפי כל, הי' מוח עצום, ועובד ה' מפורסם...”. רבותיו: רבו המובהק היה אביו הגה”ק בעל התפארת יוסף אב”ד מאטערסדארף. מלבד זאת למד רבינו גם אצל הגאון האדיר רבי ישעיה זילברשטיין אב”ד ויצען בעל מעשי למלך, וכן אצל הגאון בעל השבט סופר בישיבתו הרמה בק”ק פרסבורג. רבינו תפס מקום של כבוד בראש תלמידיו החריפים של השבט סופר ואף התעטר על ידו בכתב הורמנא. השבט סופר התבטא פעם כי תלמידו זה הוא פאר תלמידיו ולא קם לו תלמיד כמותו! בשנות הזעם: עם פרוץ מלחמת העולם השניה, התחילו שונאי ישראל המובהקים למשול בהונגריה וגזרו גזרות קשות ואכזריות על היהודים. רבינו הרבה לעודד את בני קהילתו כי יעמדו בניסיון הגדול הנכון להם, הוא טען וחזר כי חורבן אירופה מאיים לבוא גם להונגריה, ומי שרוצה לברוח אסור למונעו מכך. מן הראוי לציין שתלמידיו ומקורביו של רבינו כששמעו על אפשרות הצלה במסגרת ”רכבת קסטנר” הצליחו לשבץ את רבינו ברשימה, אלא שרבינו כקברניט נאמן, לא רצה ליטוש את צאן מרעיתו בזמנים קשים כאלה, הוא ויתר איפוא על הצלתו ונותר כדי לעודד ולחזק את בני קהילתו בזמנים הקשים. רבינו נשאר עם בני קהילתו עד בוא הימים הקשים של פלישת הנאצים להונגריה, ובחודש סיון תש”ד, הלך הגר”א פרעסבורגער הי”ד בראש בני קהילתו בדרכו האחרונה, ברכבת המות עשה דרכו לאושוויץ, ושם נהרג על קידוש השם עם בני משפחתו ביום י”ח תמוז ה'תש”ד, הי”ד. (מתוך המבוא לספרו שו”ת פאר אהרן). [8] עמודים בפורמט גדול, שבעה מתוכם כתובים לכל גודלם. 34X21 ס”מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, קרעים קלים וכתמים.