בידספיריט | רכב ”איגרת רבי שבתי ונטורה” - | 27/8/2023 | Winner'S

”איגרת רבי שבתי ונטורה” - מכתב קבלי-היסטורי חשוב. תקל”א - ”איגרת רבי שבתי ונטורה” - כתב יד קבלי-היסטורי חשוב ביותר, נכתב כולו [3 עמ' גדולים] בכתב יד קדשו ובחתימתו המצוירת של הגאון הנודע רבי שבתי ונטורה אב”ד איספאלטרו בעל ספר 'נהר שלום' (המצוטט רבות ב'משנה ברורה'). איספאלטרו, ח' שבט תקל”א [1771]. כתב היד המגה חשוב שלפנינו עוסק בספר הקבלה הנודע והחשוב ביותר שבכל הזמנים - 'עץ חיים' למהרח”ו, המהוה את ה'תנ”ך של הקבלה' וכל ענייני הקבלה נחתכים על פיו בלבד. כתב היד עוסק בתיאורו הפיזי והרוחני של ה'עץ חיים', בהעתקותיו, באופן התגלגלותו ליבשת אירופה ועוד ועוד.  מחיבת הקודש נצטט אך מספר שורות מתוך האיגרת הארוכה והחשובה: ”דין הוא הדר באילנא דחיי חסידא ופרישא פרוש מאהבה דתני ומתני לית ליה שעורא למעלה הלא הוא פרח”א דבטיתא הח' הש' כמה”ר מרדכי צמח ויטרבי נר”ו ...כבוד אלדי”ם הסתר דבר, ובתנאי זה נתרצה הרב מו”ר ר' דוד פארדו שאעתיקנו שלא יצא מתחת ידי, ולא ידענא אי איהו קים ליה בגויה הפלגת רוממות החפץ הזה בכמות ובאיכות, דידענא בודאי דלית לן דוגמתו בכל ערי איטלייא, ורגע אדבר ואומר כי בו תלוי כל חכמת האמת וכל הספרים והכתבים הנמצאים בעולם בעניינים כאלה, אם ס' הכוונות וס' אוצרות חיים וס' הלקוטים והדרושים והגלגולים, ויותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן... אשר על ידה אפשר לו לאדם להשתלם בעה”ז ובעה”ב ולהשיג מפלאות תמים דעים אשר עין לא ראתה אלדים זולתו”... הע”ח [העץ חיים] שנמצא היום ביד הרב מו”ר, היה מתחלה גנוז בגנזי מהרר”י [מהר”ר יעקב] בליליוס רבו, שבא לידו ע”י טורח מרובה והוצאה יתירה עד מאד בעיר חלאף [חאלב], ואחר פטירת רבו הנז'[כר], אחיו של רבו, להיות מטה ידו עד מאד מכרו להרב מו”ר מהררד”ף [מהר”ר דוד פארדו] נר”ו לזכות את נפש אחיו, ואפ”ה נתן בעדו סך עצום עד מאד... יראה בעינו הבהיר כי לא הקשיתי לשאול ועדי בשמים וסהדי בשחקים כי לא הייתי מתטפל עצמי בזה אף אם היו נותנים לי הון רב... כ”ד הכו”ח פה אישפלטרו בשליש אחרון לחדש שבט שנת תקל”א לפ”ק זעיר וצעיר שבתי בכ”ר אברהם וינטורה” ראוי לציין שעל פי כתב היד שלפנינו הופרכה המסורת אודות כתב היד המקורי של ספרי ה'עץ חיים' השוכן כבוד באוסף הספריה הלאומית בירושלים, שהיה מיוחס למהרח”ו בעצמו, ועל פי כתב היד שלפנינו הוכח בוודאות שכתב היד שהיה מיוחס למהרח”ו, כותבו הוא לא אחר מהגאון רבי שבתי וינטורה בעל האיגרת שלפנינו (ראה הרחבה). הגאון הנודע רבי דוד שבתי ונטורה [תצ”ב-תקנ”ט, בערך], היה רב ופוסק הלכה בדלמטיה, רבה של העיר ספליט (בכינויה היהודי: איספלטרו). נודע על שם חיבורו ”נהר שלום” על שולחן ערוך אורח חיים, שהגאון בעל ה”חפץ חיים” מרבה להביאו בספרו ”משנה ברורה”. למד באיספאלטרו אצל רבי דוד פארדו, רבה של העיר, המכנה אותו 'כוחי וראשית הוני, אשר בך אתפאר'. הרב פארדו עבר לכהן כרבה של סרייבו, ובשנת תקל”ג (1773) כשנפטר רבה של איספלטרו, רבי אברהם דוד פאפו, מינה תחתיו את תלמידו לכהן כרבה של העיר.     בתו נישאה לאחיו ותלמידו, הרב אליהו ונטורה, מחבר הספר ”כוכבא דשביט” (שאלוניקי תקנ”ט). בנו, הרב אברהם ונטורה היה בסוף ימיו רבה של הקהילה הספרדית בבוקרשט. ספרו נהר שלום ראה אור בשנת תקל”ה, בשנת תקל”ב קיבל המחבר בוורונה את הסכמותיהם של רבי יעקב חזן ורבי יום טוב אלגאזי. הספר זכה לפרסום רחב באירופה כולה, לאחר שכאמור רבי ישראל מאיר הכהן הסתמך עליו רבות בספרו משנה ברורה. [1] דף נייר כפול, מתוכו [3] עמ' כתובים. 27.5 ס”מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים עם חסרון, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול. המכתב עבר שיקום אמנותי והשלמת שוליים. ................................ כה כותב הרב משה הלל במאמר שכותרתו: ”זהותו של מעתיק ספר 'עץ חיים' עם קולופון משנת של”ט” (קובץ 'חצי גבורים', כרך י - ניסן תשע”ז, עמ' תתנז-תתקיא):  ”בגנזי הספרייה הלאומית בירושלים מצוי כתב יד ספר עץ חיים לר' חיים ויטאל, כולל שמונה שערים. יחיד במינו הראוי לתשומת לב מכמה בחינות. כתב היד מכיל שלושה כרכים גדולים ועבי כרס בגודל 55X40 ס”מ ובצירוף עובי הנייר שאין מצוי דוגמתו יעלה משקלם קרוב לשלושה עשר קילוגרם. ייחודו מבחינת התוכן הוא בקולופונים המוקדמים החותמים את כל אחד משמונת השערים ולפיהם נכתבו בארם צובה ובדמשק בין השנים של”ז-ש”ס. נוסחי קולופון אלו אינם ידועים לנו משום כתב יד אחר של ספר עץ חיים בעולם. כתב היד המרשים בצורתו החיצונית נרכש על ידי הרב יעקב משה טולידאנו, שזיהה אותו כאוטוגרף של ר' חיים ויטאל עצמו. בגיליונות כתב היד מצויות הגהות בכתיבה דומה לכתיבת המעתיק החתומות בראשי תיבות ”לשו”ן”, אותן פיענח הנ”ל כ”לי שמואל ויטאל נר”ו” וזיהה אותן כהגהות בעצם כתיבת בנו ר' שמואל ויטאל. לאור זאת החשיב הנ”ל את כתב היד כטופס ספר עץ חיים המקורי שיצא מתחת ידי מחברו ר' חיים ויטאל עצמו, בתוספת הגהות בכתיבת בנו ובעקבות כן הציג את כתב היד כשכיית חמדה ואוצר יקר שאת שוויו העריך בדמים מרובים”.   כתב היד המקורי של ה'עץ חיים' הנ”ל, המוצג כיום בספריה הלאומית בירושלים, הסעיר הן את חוקרי האקדמיה והן להבדיל את גדולי ישראל. הנקל הוא לראות ולמשש את העותק המקורי של ה'עץ חיים' הקדוש? וכה ממשיך וכותב הרב הלל בשמו של פרופ' גרשום שלום: ”פרופ' ג' שלום כותב ברבעון ציון כרך חמישי עמ' 140, שכתב היד היותר קדום מכתבי רח”ו הוא כתב היד שבבית המדרש לרבנים בניו יורק, שכתוב בשנת שמ”ט. אכן הכרך הראשון מכתב יד זה שלנו הוא יותר קדום בעשר שנים, וזהו בלא ספק הראשון שהתחיל רח”ו לכתוב אחרי שלמד אצל האר”י. לפי הידוע לי מפי האדם שהיה בידו כתב יד זה, שמוצא כתב היד מדמשק, וזה מתאים למה שכתוב בהקדמת ס' אוצרות חיים למהר”י צמח, שבכתב יד ששון, עמ' 437, שמזכיר ס' עץ חיים אשר בדמשק ליד החה”ש כמוה”ר שמואל ויטאל וכו' וכנראה ברור שהמכוון לכתב יד זה מכיון שבגליון באו הגהות ר”ש ויטאל”.