בידספיריט | רכב וריאנט נדיר במיוחד: 'אור לשמים' | 27/8/2023 | Winner'S
וריאנט נדיר במיוחד: 'אור לשמים' לרבי מאיר מאפטא - לבוב, תרי”א - מהדורה ראשונה. ספר סגולה. חתימת הרה”ק מסטבניץ? - ”רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר....” וזוהי סגולה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום (ה'תפארת שלמה' מרדומסק) אור לשמים, ספר החסידות של האדמו”ר הנודע הרה”ק רבי מאיר'ל מאפטא, גדול תלמידי ה'חוזה מלובלין', המכונה על שם ספרו שלפנינו 'בעל האור לשמים'. (לעמבערג, דפוס פראנץ גאלינסקי, [תרי”א] 1851). כולל הסכמת תלמידו בעל ה'דברי חיים' מצאנז אשר נדפסה בסוף הספר. וריאנט נדיר במיוחד בו מופיעים פרטי ההדפסה בדף האחרון. לפנינו מהדורתו הראשונה של אחד מספרי החסידות החשובים והנודעים. הספר מכיל מאמרי חסידות על חמשה חומשי תורה וליקוטים וסגולות (בעיקר סגולות לפרנסה, ראה לדוגמה פרשת בלק תורה מ”ד, על ימי בין המצרים: ”שהם מסוגלים לפרנסה... ומצפון זהב יאתה וצינור ובריכה של פרנסה הוא שם...”) ”אשר דרש רבי מאיר הלוי זי”ע אב”ד דק”ק סטאבניץ ואפטא, כפי אשר קיבל מרבו רבי יעקב יצחק הלוי [-החוזה מלובלין]”. הספר שלפנינו הינו המקור לתפילה הנודעת: ”רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר” - המקובלת כסגולה לפרנסה. בראש הספר, לאחר ההקדמה מופיעות מספר תפילות חשובות אותן חיבר בעל האור לשמים. המפורסמת שביניהן היא התפילה הפותחת במילים: ”רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ, אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה”. את התפילה הידועה הזו, המושרת בפי כל, חיבר הרה”ק רבי מאיר מאפטא והיא נדפסה כאן לראשונה. תפילה זו היה רגיל תלמידו בעל ה'תפארת שלמה' מרדומסק לאומרה בכל יום, ערב ובוקר ואמר שהיא סגולה לפרנסה ולהצלחה (על אחת כמה וכמה, לאומרה מתוך המהדורה הראשונה והמקודשת שלפנינו). בפרשת בלק נכתב בספר שלפנינו: שהיה בכתב היד פירוש על תיבות 'מה אשור תשבך' אבל הוא נשמט על פי צווי צדיקי הדור מטעם הכמוס... ואכן בהסכמת חתן המחבר רבי מנחם מענדיל רבין רבה של גלאנוב, הוא כותב שהוא הוכרח (על ידי גדולי החסידות) להעלים את הפירוש הזה מטעם הכמוס. מקובל בקרב החסידים שבפירוש הנעלם היה כתוב שבשנת תשב”ך [1962] תבוא הגאולה, ומחמת שהספר נדפס יותר ממאה שנה לפני שנת תשכ”ב, לא רצו לכתוב את זה כדי לא לייאש מהגאולה. בין דפי הספר נרשמו שמות שונים בכתב-יד, ייתכן וחלקם הן חתימות מקוריות. ביניהם: ”מנחם מענדל אונגר מסטאשוב”. ייתכן והוא הרה”ק רמ”מ אונגר מסטבניץ (הסמוכה לסטאשוב) בנו של רבי מרדכי דוד מדומבראווא. היה חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל מסטאשוב, בנו של המחבר רבי מאיר מאפטא. (בסוף הספר נרשם בכת”י שונה: ”מרדכי דוד”, רישום העשוי להעיד על קשר נוסף לשושלת זו, אשר אביה נקרא בשם זה). ראו אודותיו: אנציקלופדיה לחסידות (אלפסי) חלק ג', עמ' פט. מהספר ידועים שלושה וריאנטים, לפנינו הוריאנט הנדיר במיוחד, אשר לא תועד על ידי הביבליוגרפים השונים. הוריאנט הראשון: דף פא נדפס באותיות רש”י (כמו כל הספר), ומכיל לוח טעות קצר בן כ-26 שורות בלבד. וריאנט זה מצוי בחלק קטן מהעותקים. הוריאנט השני: דף פא נסדר מחדש ונדפס באותיות מרובעות, נוספו טעויות נוספות ללוח הטעות, ונוסף עוד [1] דף ללא ממוספר ובו השלמת קטעים חסרים. זהו הוריאנט המצוי במרבית העותקים. הוריאנט השלישי שלפנינו: דף פא נדפס באותיות רש”י כמו בוריאנט הראשון, אלא שנוספו בתחתית הדף פרטי הדפוס - מקום ההדפסה, שם המדפיס ושנת ההדפסה: לעמבערג, דפוס פראנץ גאלינסקי, 1851 [תרי”א, סוף חודש טבת לכל המוקדם]. למיטב בדיקתנו וריאנט זה זוהה והופיע פעם בודדת במכירה פומבית לפני עשרות שנים. פרטי הדפוס המופיעים אצלנו במפורש, לא נרשמו באף מאגר ביבליוגרפי: לא במפעל הביבליוגרפיה, לא בספריה הלאומית, לא אצל וינוגרד, ואף לא אצל יצחק יודלוב בספר 'גנזי ישראל' (מהלמן; מס' 1156). ומכאן שלא ראו מעולם את הוריאנט השלישי שלפנינו, וכפי הנראה אף לא ידעו כלל על עצם קיומו של וריאנט שלישי. המחבר - האדמו”ר רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא [תק”ך-תקפ”ט], מכונה בעל ה'אור לשמים מאפטא' על שם ספרו שלפנינו ומגדולי האדמו”רים שבכל הדורות. תלמיד ה'חוזה מלובלין' ורבם של ה'דברי חיים' מצאנז וה'תפארת שלמה' מרדומסק. כשנפטר ה'חוזה מלובלין' קבלו עליהם רבים מתלמידיו את רבי מאיר'ל מאפטא כממשיך, באמרם שזה היה רצונו של החוזה, שרבי מאיר'ל ימלא את מקומו. לאחר שבעל האוהב ישראל עזב את אפטא ועבר למזבוז' נתמנה רבי מאיר'ל כרבה של אפטא ועל שמה נקרא. [1], פא דף. 21 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בעיקר בחלקו הראשון של הכרך. הדבקות בגב השער. קרעים בשוליים הפנימיים של דפים יז-יח, עם פגיעה בתיבות האחרונות של שש שורות. קרעים (לעיתים תוך פגיעה קלה בטקסט) במספר דפים נוספים. קרעים קלים והדבקות בשלושת הדפים האחרונים. כריכה פשוטה.
