בידספיריט | רכב מכתב היסטורי-פולמוסי מאת רבני וצדיקי | 21/7/2024 | Winner'S

מכתב היסטורי-פולמוסי מאת רבני וצדיקי טבריה על ביזוי ה'צמח צדיק' מוויז'ניץ - מכתב היסטורי-פולמוסי בעל תוכן חשוב, מאת אב”ד טבריה הגה”ק רבי אברהם יוסף הלוי – מנהיג החסידים בטבריה, הראב”ד הגאון רבי יוסף צבי הלוי, הגה”ק רבי מרדכי ווייס ממונקאטש ועוד רבנים. המכתב נסוב אודות פשקוויל שפורסם בחתימת רבני טבריה עם דברי לעג וקלס נגד קדוש ה' האדמו”ר רבי מנחם מענדל הגר בעל ה'צמח צדיק' מוויז'ניץ. טבריה, ג' בכסלו תרמ”ג [1883]. המכתב מחולק לשניים, חלקו הראשון הוא הבהרה מכמה מחותמי הפשקוויל כנגד הרבי, הטוענים במכתב ששמותיהם 'שורבבו' בערמה לפשקוויל ומעולם לא עלה על דעתם שמדובר בפשקוויל נגד ”המפורסם בקצוי תבל לשם ולתפארת המאיר לארץ ברוב השתדלותו והשגחתו לאמץ ולחזק ישיבת עניי אה”ק”, כשהם מוסיפים בחיל ורעדה: ”היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה”?! בהמשך הם מבהירים שכל תוכנו של הפשקוויל הוא שקר וכזב. חותמים: ר' יהודה ליב ב”ר מרדכי; ר' זוסיא בר”ז; רבי דוב בער ב”ה מ' עקיבא. לראיה ולאסמכתא להכחשה זו רשמו הרבנים לעדות החסידים בטבריה דברי חיזוק לדבריהם, כשהם פותחים במחאה חריפה נגד ”אותם אנשים מכולל קאסוב שהחציפו והעזו לבזות ולכתוב דברים על אור ישראל וקדושו.. כי הלא אור צדקתו צורת כשמש בצהרים עלי ארץ ומלואה, רבנים וגדולי ארץ שותים בצמא נופת צופים מפה קדשו”. והם ממשיכים ומגלים עובדות שאינן ידועות עד עתה, שאנשי קאסוב החתימו בערמה אחד מחשובי הת”ח בעיר, שמרוב זקנותו לא הבין ולא הכיר במה מדובר, ובחתימתו הוסיפו שהוא 'רב העיר', בה בשעה שרב העיר הוא רבי אברהם יוסף הלוי (החתום על המכתב שלפנינו). חותמים רבני העיר: רבי אברהם יוסף הלוי האב”ד; רבי יוסף צבי הלוי, ראב”ד; רבי מרדכי וייס [ממונקאטש]; רבי ישכר בעריש מלפקאן?; רבי יוסף מענדל טאשקער.  הרקע למכתב:  בשנת תרי”א, התפצלו יוצאי גליציה, מהכולל החסידי הכללי 'כולל רייסין', והקימו כולל עצמאי עבורם. אחד מנשיאי הכולל היה הרה”ק רבי חיים הגר אדמו”ר מקאסוב בעל 'תורת חיים', אשר הייתה לו השפעה עצומה על יהודי בוקבינה ומזרח גליציה. עם פטירתו של רבי חיים, התגלעה מחלוקת חריפה בין בניו על נשיאות הכולל, רבי יעקב שמשון שירש את כסאו בקאסוב, רבי יוסף אלתר שעלה לארץ ישראל בשנת תרל”ג, והרה”ק רבי מנחם מנדל בעל 'צמח צדיק' שהתיישב בויזניץ. אזור נשיאותם היה תחת הניהול של 'כולל אוסטרייך', ותחת הנהגת הבנים התפתחו שני כוללים נפרדים, של קאסוב ושל ויז'ניץ, שלרוב נתמכו מאותם מקורות, דבר שבאופן טבעי גורם לסכסוכים, ואכן תוך זמן קצר התלקחה תבערה בין האחים ואנשי-שלומם. (ראה קטלוג 'וינרס'' 113, פריט 23). הרה”ק  רבי יעקב שמשון מקאסוב נפטר בשנת תר”מ, ובנו יחידו הרה”ק רבי משה הגר בעל 'לקט עני' ירש את מקומו, ואז התלקחה עוד יותר התבערה. באותם ימים הדפיסו חסידי קאסוב פשקוויל עם דברי לעג וקלס נגד בעל 'צמח צדיק' (שנפטר בשנת תרמ”ה) ואודותי נסוב המכתב. הרה”ק רבי אברהם אלטר יוסף הלוי סג”ל הורוויץ [תקפ”ז-תרמ”ז], מאבות החסידות בארץ ישראל, בנו של הרה”ק רבי פייביש שהיה בנו של האדמו”ר רבי אריה ליב מוואלטשיסק תלמיד המגיד ממעזריטש, ונכדו של האדמו”ר רבי יעקב שמשון משפיטובקא. בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הרה”ק רבי נפתלי צבי נכד הבעש”ט מנהיג החסידים בטבריה. חתנו היה האדמו”ר רבי יחיאל מיכל ברנדווין מסטרעטין.  היה ממונה על חלוקת הכספים שהגיעו מחו”ל והשפעתו חרגה מעבר למקהלות האשכנזים גם על חכמי ורבני הספרדים בטבריה שהעריצוהו. בשנת תרל”ה נכלא בעוון עמידתו נגד ר' חיים צבי שניאורסון, אך חסידיו פרצו לכלא ושחררוהו. חתימותיו מתנוססות במסמכי והסכמות חכמי ורבני טבריה בתקופתו. במכתב אליו מתארו בעל התניא: ”ידידי הר' המופלג הותיק בנן של קדושים מו”ה... נכד הרב הקדוש הגאון מוואלטשיסק ז”ל חתן ש”ב ידידי וחביבי הרב החסיד המפורסם מו”ה נפתלי צבי נכד הבעש”ט הק' ”. נפטר בט' שבט ונטמן למרגלות הרה”ק רבי מענדל מוויטבעסק זי”ע. הגה”ק רבי מרדכי ווייס ממונקאטש [נפטר בשנת תרנ”ה], ראב”ד לעדת החסידים בטבריה ומממוני כולל עסטרייך-גאליציה. אחיהם של רבי שמואל צבי ווייס אב”ד מונקאטש אביו של האדמו”ר בעל אמרי יוסף מספינקא, ורבי יצחק אייזיק ווייס אב”ד סוואליווע. עלה עם אביו לארץ ישראל בשנת תרי”ב וקיבל תורה מפי הגר”ש הלר. הרב ווייס הוא גם זה שחתום על מסמך הקבלה שניתן לאדמו”ר רבי יחזקאל שרגא משינאווא על תרומתו עבור חסידי צאנז בטבריה. רבי יוסף מענדל טאשקער [נפטר בשנת תר”ב],   מחסידי בויאן, ומראשי 'כולל וואהלין'. [1] דף נייר, 28 ס”מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים זעירים בשולי הקיפול, ללא חיסרון.