בידספיריט | רכב כתב-יד ספה”ק 'ישמח משה'. הגהות | 21/7/2024 | Winner'S

כתב-יד ספה”ק 'ישמח משה'. הגהות בכתי”ק נכדו ה'ייטב לב' מסיגט. חלק לא נדפס מעולם! - תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא כתב-היד המקורי של ספר הקודש 'ישמח משה', שחיבר ראש אדמו”רי הונגריה, בעל המופת הנורא הגה”ק רבי משה טייטלבוים מאוהעל, שקמיעותיו הרעישו את העולם והיו אומרים עליהם שהם רוחשים מעצמם כבעלי חיים. חלק נכבד מכתב היד [עמודה שלמה, כ-50 שורות!] לא נדפס מעולם, והוא נחשף כאן לראשונה. בשולי הגיליון מופיעות הגהות [כ-20 מילים!] בעצם כתב יד קדשו של נכדו הגה”ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל הייטב לב מסיגט. [כתב היד: הונגריה, ראשית שנות הת”ר 1840 בערך; הגהות הייטב לב: גורליץ או סיגט, תר”ט-תרכ”א 1848-1861 בערך]. מתוך כתב יד זה גופא, הדפיס נכדו ממלא מקומו הגה”ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה'ייטב לב' מסיגט את הספר הקדוש 'ישמח משה' וניתן לראות בכתב היד את השלב הראשוני של כתבי ה'ישמח משה', קודם העריכה והחלוקה לנושאים ולספרים שונים. העמודים שלפנינו עוסקים במעלת הצדיקים ובהגנתם על בני דורם, ובין הדברים אומר הישמח משה דבר מבהיל, שכידוע תפילה בלא כוונת הלב אינה פורחת למעלה מעצמה אלא מלאכי השרת מעלים אותה, ולכן כאשר מתפללים על צדיק שלא יפטר מן העולם, חייבת התפילה להיות בכוונת הלב יותר משאר התפילות, מפני שהמלאכים חפצים במיתתם של צדיקים, כמו שכתוב בסילוקם של צדיקים ”אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש ונצחו אראלים את המצוקים” - משמע שהמלאכים חפצים בסילוקם של צדיקים, ואם כן כיצד יוכלו המלאכים להעלות את התפילה על הצדיק שלא ייפטר מן העולם? והרי אין קטגור נעשה סנגור. לכן ראוי שהתפילה על הצדיק תהיה בכוונת הלב ותעלה מעצמה ללא עזרת המלאכים. כתב היד היה ספון וטמון בבית אוצרותיו של נכדו ממלא מקומו של הישמח משה, הגה”ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל הייטב לב מסיגט, שהחל את העבודה הכבירה של סידור תורות זקנו הישמח משה, כפי שכותב הייטב לב בהקדמתו למהדורה הראשונה של הישמח משה (למברג, תר”ט) וז”ל: ”ואמנם תכריך הכתבים היו מפוזרים אנה ואנה באין מוקדם ומאוחר בתורה לזאת בעה”י קמתי ואתעודד לקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי לסדרם בסדר נכון על סדר פרשיות התורה”. בזקנתו צירף אליו הייטב לב למלאכה את נכדו ותלמידו הגה”ק רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש, שיסייעהו במלאכה הכבירה (כפי שמופיע בהקדמות הכרכים המאוחרים של הישמח משה, משנת תרס”ה).  בשנים האחרונות הוצגו למכירה דפים מתוך כתב-היד המקורי. כתב היד של ספה”ק ישמח משה שהוצג שנים כה רבות לאחר הדפסת הספר, עורר כצפוי התרגשות רבה בקרב חובבי התורה והחסידות, שציפו לגלות בו מטמונים חדשים, מאת המחבר הגה”ק בעל הישמח משה. אמנם רובם ככולם של דפי כתב היד הועתקו כלשונם בסדרת ספרי הישמח משה, וברוב הדפים לא נתגלו חידושים. ועיקר מלאכתם של הייטב לב ונכדו הרמ”ד מלאפאש הייתה בסידור התורות לפי סדר פרשיות התורה, הנ”ך והגמרא וכו'. [מפני שבעל הישמח משה לא נהג לכתוב את חידושיו על פי סדר מסוים, אלא בבחינת ”הדברים אשר ישים ה' בפי”, וכאשר היה מחדש איזה חידוש, מיד היה כותבו על הדף, שלא לפי סדר מסוים]. ברובם של הדפים שהיו למראה עינינו, אכן לא נמצא שום דבר חידוש שלא נדפס. אולם למרבה הפליאה חלק נכבד מכתב היד שלפנינו לא נדפס מעולם! ולפנינו תורות חדשות ובלתי ידועות מאת הישמח משה מאוהעל. למיטב בדיקתנו האלקטרונית, למעלה מעמודה שלמה בכתב היד לא נדפסה מעולם! הקטע שהושמט בספרים נמצא בעמוד [א] בכתב היד, החל מסוף עמודה מס' [1], בקטע המתחיל בכותרת ”הספד לאדם כשר”, ועד סוף עמודה [2] המסתיימת במילים ”אולי יאמר לצרותינו די”. לא ידועה לנו הסיבה מדוע החליט הייטב לב ברוחב דעתו להשמיט קטע נכבד זה מהספר. [הסיבה איננה בגלל שזה הספד, מפני שהקטע הבא שאף הוא נושא את הכותרת ”הספד” כן הוכנס לספר], אך לפנינו אוצר בלום - דרשה ארוכה ובלתי ידועה מהישמח לב, העוסקת בסילוקם של צדיקים. בגוף הדרשה לא מוזכר מי הוא אותו חכם שנספד ע”י הישמח משה, אולם מופיעים בהספד תארים נשגבים אודות הנפטר, בלשון קדשו של בעל הישמח משה: ”סילוק צדיק זה שהוא שקולה כשריפת בית אלקינו”; ”ולפי דעתי הוא צדיק יסוד עולם”, כך מתבטא אודותיו הישמח משה!  עוד נתייחד כתב היד שלפנינו, שמופיעות בשוליו הגהות שנכתבו בעצם כתב יד קדשו של  נכדו ממלא מקומו של הישמח משה - הגה”ק בעל הייטב לב מסיגט ראש אדמו”רי הונגריה בדורו. הגהות הייטב לב שלפנינו הן בעמוד [א] בכתב היד, עמודה [1]. כ-[8] הגהות, המחזיקות כ-[20] מילים בכתי”ק הייטב לב. בהגהה אחת מפנה הייטב לב ”עיין מה שכתבתי בזה בפרשת משפטים”. ראוי לציין שבין ההגהות בכתי”ק הייטב לב מופיעות המילים הסגוליות ”ברחמיו” ו”לרפאות”! לצד הגהותיו הנדירות עד מאוד של הייטב לב - שאינן מופיעות בדרך כלל במרבית דפי כתב היד שראינו ושהוצגו בשנים האחרונות במכירות [מלבד בדפים בודדים], מופיעות גם הגהותיו של נכד הייטב לב ותלמידו הגה”ק רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש. הגהותיו של הרמ”ד מלאפאש כן מופיעות בכל דפי כתב היד. אולם הגהותיו של הייטב לב נבדלות בצורתן מהגהותיו של הרמ”ד מלאפאש והן ניכרות בכתב היד השונה לחלוטין. השוני בין ההגהות בכתי”ק הייטב לב להגהות של הרמ”ד מלאפאש, קיים גם בספר המודפס. בעוד שאת הגהותיו שלו עצמו הדפיס הרמ”ד מלאפאש בתוך סוגריים מרובעות, כמופיע בהקדמה שכתב הרמ”ד בראש ספרי הישמח משה וז”ל: ”ולמען לא יתערבו דברי עם דברי קדשו של מוזללה”ה, סגרתי הוספת דברי בשני חציי אריח כזה [ ] למען יכירו וידעו כל רואי השמש בצהרים דברי פי קדוש ה' מוזללה”ה ודברי יתוש כמוני הצעיר באלפי ישרא”ל... ואם שגיתי אתי תלין משוגתי, והיה זה שכרי”. אולם את הגהותיו של זקנו הייטב לב הכניס הרמ”ד מלאפש בספר ללא שום סוגריים, כחלק מהטקסט. ואת זאת ניתן לראות גם בכתה”י שלפנינו, שכל הגהותיו של הרמ”ד מלאפאש שלפנינו, נדפסו בספר בתוך סוגריים,