בידספיריט | רכב ”אֶת וָהֵב בְּסוּפָה”: מכתב נדיר | 21/7/2024 | Winner'S

”אֶת וָהֵב בְּסוּפָה”: מכתב נדיר מהראי”ה קוק אל בעל דבבו הגרי”י דיסקין - ”אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב  ותלמידו  שעוסקין  בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את  זה ואינם  זזים משם עד  שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר;  'אֶת וָהֵב  בְּסוּפָה', אל תקרי בְּסוּפָה, אלא בְּסוֹפָהּ” (קידושין, דף ל:) מכתב חשוב ונדיר, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, לימים רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל. המכתב ממוען אל מי שיהיה לימים מגדולי יריביו של הראי”ה קוק, הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין. יפו, תרע”ד [1914]. במכתב שלפנינו שנכתב עוד קודם שפרצה המחלוקת במלוא עוזה כנגד הרב קוק, מכתיר הרב קוק את גדול יריביו [ההלכתיים, לא האישיים ח”ו] בתארים הרמים: ”הגאון הגדול, פוסק הדור”! והמכתב מלא בביטויי אהבה: ”ידי”ע רב חביבי”, ”שלו' וברכת עולמים”, ”בברכת אהבה רבה” וכו'. לעומתו, במכתב שנשלח רק כעבור כמה שנים, מאת רבי יצחק ירוחם אל רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, אודות הראי”ה קוק, נשמעות כבר זמירות שונות לגמרי. שם מתואר הרב קוק כחולם חלומות וספריו כספרי קוסמים הטעונים גניזה [ראה: קטלוג ווינרס מס' 134, פריט 137 ]. הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ”ה-תרצ”ה], רבה הראשי של ארץ ישראל שע”י הרבנות הראשית. גאון ומקובל. חתן הגאון האדר”ת זצ”ל. ייסד את ישיבת 'מרכז הרב' שלמדו בה מטובי הת”ח שבירושלים. הרב קוק כיהן לפני עלותו לא”י ברבנות בערי ליטא - זיימל ובבויסק. לאחר עלייתו לא”י כיהן כרבה של יפו והמושבות ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון לישראל. הנמען הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין [תקצ”ט-תרפ”ה], מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים. בנו היחיד ותלמידו המובהק של אביו רבי יהושע ליב דיסקין. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ”ח, ביקשו ממנו שיעלה ארצה וימלא את מקומו, ברם הוא סירב בתוקף. רק אחרי שידולים ולחצים נענה לבקשתם ועלה ירושלימה בשנת תרס”ח. היה בין המתנגדים להקמת הרבנות הראשית, והיה ממייסדי העדה החרדית. [1] דף נייר כפול, 11X13 ס”מ. נייר מכתבים רשמי. הכל בכתי”ק הרב קוק. מצב טוב מאוד. סימני קיפול. מעט מריחות דיו.