בידספיריט | רכב ”בני, חיי ומזוני”: מכתב ברכות | 21/7/2024 | Winner'S
”בני, חיי ומזוני”: מכתב ברכות נדיר מהמקובל רבי משה אהרן פינטו - קמיע קודש מכתב ברכות עצומות מאת המקובל הא-לוקי רבי משה אהרן פינטו, בנו של הצדיק המלוב”ן רבינו חיים פינטו ממוגאדור, וסבו של המקובל רבי יאשיהו פינטו שליט”א. אשדוד, כ”ו אייר [ללא ציון שנת הכתיבה]. את המכתב שלח הרב פינטו לנדיבי עם למטרת בניית בית כנסת על שם אביו הצדיק רבי חיים פינטו. לאור המטרה הנעלה בעיניו, מכביר הרב פינטו - שנודע כפועל ישועות וכותב קמיעות - בברכות עצומות במכתבו שלפנינו. הברכות מודפסות במכונת כתיבה, על גבי בלאנק רשמי של הרב פינטו. פרטי הנמען מולאו ביד השמש, והרב פינטו הוסיף את התאריך המעודכן בכתב יד קדשו, וחתם את הברכות בעצם חתימת יד קדשו, שסגולתה כשל קמיע. נוסח הברכות לעשירות ובנים וכו': ”יזכה לרב טוב הצפון לבעלי תורה” ”בצל החכמה בצל הכסף” ”וזכות הצדיק רבנו חיים פינטו זיע”א תגן עליכם” ”וזכות אבותי הקדושים תגן עליכם” ”ותזכה לאושר ועושר” ”בני חיי ומזוני” ”ואהלכם אוהל ישרים יבורך” המקובל רבי משה אהרן פינטו [תר”ע-תשמ”ה], נצר לשושלת רבנים מקובלים מגדולי רבני יהדות ממרוקו. איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ”ח) ומחותנו של רבי מאיר אבוחצירא, בנו של הבאבא סאלי. כמו רבני משפחת אבוחצירה, היה אף הוא במשך כ 40 שנה סגור ומסוגר בביתו, פרוש מכל הבלי העולם הזה, דבוק בעבודת הבורא ואהבתו ולא יצא מחדרו אף בעתות סכנה. מרוב סיגופיו ותעניותיו נחלש גופו ובהגיעו לגיל 45 נשרו כל שיניו מפיו. אך הוא סירב שיתקינו לו שיניים תותבות כי לא חפץ להנות את בני מעיו ממאכלי העולם הזה. בספר שנות משה מובא אודותיו סיפור פלאי: במהלך שנות הסתגרותו חיבר את ספרו 'שנות חיים' אולם כאשר חפץ להדפיסו לא היה ברשותו את הכסף הדרוש לכך. ר' משה אהרן ביקש ממוכר כרטיסי הגרלה שיביא לו מספר כרטיסים, כאשר המוכר הביא את הכרטיסים התקרב ר' משה אהרן עם הכרטיסים בידו אל נר התמיד שדלק בביתו לעילוי נשמת אביו וביקש מבורא עולם כי אם הדברים שכתב בספר ראויים לעלות על מכבש הדפוס שיעשה עמו חסד בזכות אבותיו הקדושים ויזמין לפניו את הכרטיס שיזכה בהגרלה. לאחר ימים אחדים נערכה ההגרלה ואחד מהכרטיסים שהיו בידיו זכה. הרבנית טיפלה בכל הוצאות הדפוס והסכום הכספי בו זכה הספיק להדפסת הספר. לאחר כשלוש שנים בשנת ה'תשכ”א כאשר סיים את חלקו השני של הספר וביקש להדפיסו, שוב לא נמצא ברשותו הסכום הכספי הדרוש לכך, ר' משה אהרן נהג כבפעם הראשונה ונענה בשנית. מסופר כי תקופה מסוימת הייתה הרבנית מוצאת יום יום מטבע באחד מארונות הבית ובזה הייתה מפרנסת את הבית, עד שנתפרסם הדבר ופסק הנס. אך מאותה עת נודע בשערים שמו של רבי משה אהרן, ואנשים רבים למאות ולאלפים הגיעו לשחר לפתחו של הצדיק ולהתברך ממנו. ומאז גם הייתה הרווחה כלכלית. בסוף ימיו עלה המקובל רבי משה אהרן לארץ ישראל והשתקע בעיר אשדוד ושם מנוחתו כבוד. עד היום עולים המונים לפקוד את קברו בכל ימות השנה ובפרט בד' אלול, יום ההילולא. (ראה אודותיו בספרים: 'שנות משה - תולדות הצדיק משה אהרן פינטו', ו'שושלת משפחת פינטו'). המקובל רבי משה אהרן פינטו הוא אביהם של הרבנים הגאונים רבי חיים שמעון - הרב הראשי לאשדוד וקרית מלאכי, רבי דוד חנניה מצרפת, ורבי אברהם יצחק. וסבו של המקובל רבי יאשיהו פינטו רבה של קהילת שובה ישראל. [1] דף נייר, 27.5X21.5 ס”מ. בלנק רשמי עם תמונת רבי חיים פינטו. הברכות מודפסות במכונה. התאריך בכתי”ק הרב פינטו, בחתימת ידו וחותמתו האישית. מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים, ללא פגיעה או חיסרון.
