בידספיריט | רכב מכתב היסטורי מהגה”ק רבי ישראל | 21/7/2024 | Winner'S

מכתב היסטורי מהגה”ק רבי ישראל משקלוב וגדולי תלמידי הגר”א. תקצ”א - עלית תלמידי הגר”א מכתב שד”רות בעל ערך היסטורי רב, בחתימת יד קדשם של גדולי תלמידי הגר”א ובראשם הגה”ק רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השולחן', מגדולי תלמידי הגר”א ומנהיג עדתם בצפת. ”יום ד' ט”ו כסלו שנת יכי”ן שא”ר לעמו לפ”ק, פה עה”ק ירושלים וצפת”. [תקצ”א 1831]. ”יבושר לו משלום העיר הק' ירושלם וגליל הק' ויושבי' ומיישבי' מכוללים הנבחרים אשר יסודתם בהררי קודש מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור עולם רבינו הגאון הגדול האמתי רבן של כל הגולה רבינו אליהו החסיד מווילנא נ”ע יצ”ו. ועתה נפשינו בשאלתינו ועמינו בבקשתינו... לעמוד בעזרת כוללינו האחוזים ודבוקים בדרכי אבותינו ורבותינו הקדמונים אשר מעולם עומלי התורה לומדי ישיבה עובדי ה' הנדכאים ונלחצים ונדחקים בשער עול החובות אשר אין בשום כולל אחר חובות רבות ועניות מרובה כמונו, כי אין לנו לא רב מלהיב שופע ומשפיע ומאיר לארץ ודרי' ” הרבה לפני עליית הציונים לארץ ישראל, התרחשה עליית תלמידי הגר”א לארץ ישראל. למעלה מיובל שנים קודם למה שנהוג לכנות 'העליה הראשונה' שהתרחשה בשנת תרמ”ב [1882], החלו תלמידי הגר”א לעלות לארץ ישראל. לפנינו מכתב שד”רות היסטורי שנכתב בשנים הראשונות להאחזותם של תלמידי הגר”א בארץ ישראל. מכתב השד”רות נכתב נמסר ל”שד”ר היקר המוכ”ז הרב המופלג בתוי”ר החכם השלם ושנון כמו”ה צבי הירש נ”י במו”ה יהודא נ”י מעיר קדשינו”, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע”י השד”ר. נציין כי עניין שליחות השד”ר הלז, אינה מפורסמת וכמעט שאינה נזכרת בספרות המחקר, כולל בספרו המקיף של אברהם יערי ”שלוחי ארץ ישראל”. הרבנים החתומים על המכתב [ראה הרחבה]: ”חיים כהן שהי' אב”ד פינסק והגליל”; ”ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה”ק צפת”ו”; ”נתן נטע בהרב החסיד מוהר”מ מענדל ז”ל מירושלם עה”ק ת”ו” [משקלוב]; ”נתן נטע בהרב אאמ”ו הח' המפו' מו”ה סעדי' זללה”ה מעה”ק ירושת”ו” [זכה לשמש את הגר”א]; ”הקטן ארי' ליב בהרב מוהר”ר רבי יוסף זצללה”ה ליאון”; ”ארי' בא”א מו”ה ירחמיאל זללה”ה נאמן הכו' דירוש' ת”ו”; ”שלמה זלמן במוהר”ז וואלף הכהן”. בשולי המכתב מברכים גדולי תלמידי הגר”א את הנדיב [ששמו עדיין פתוח] בברכות עשירות והצלחה נדירות: ”ירומו קרנו ומזלו ופרנסתו בזה ובבא נכח שער ה', ועל מנוחות נוחי נפש אבותינו הק' תנאים ואמוראים ונביאים, וכל קדושי עליונים, למען יאריכו ימים ושנים דשנים ורעננים, ויצליח בכל עושים. הגה”ק רבי ישראל משקלוב [תק”ל תקצ”ט],  חתום: ”ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעיה”ק צפת” (ספרו ”פאת השולחן” עוד לא נדפס אז). היה מגדולי תלמידי הגר”א ומנהיג עדתם בצפת. עלה לארץ בשנת תק”ע. נפטר בטבריה בשנת תקצ”ט, ובה נקבר. במאמר שכתב לזכרו הגרי”מ חרל”פ זצ”ל, כתב: ”היה מרא דארעא דישראל, הן במובן החומר, לייסד ולבסס את היישוב בחירוף נפש, והן במובן הרוחני, לקבוע הלכות התלויות בארץ בגאונות נפלאה, כפי דרך הקודש שקיבל מרבו התנא האלוקי הגר”א זצוק”ל, כפי מה שהראה בספרו הגדול 'פאת השולחן'. רק אלו שבאו עמו במגע ומשא על דבר היישוב הקדוש הכירו את ערכו הגדול, כמו מרן ה'חת”ם סופר' שהכירו וידע להחשיב אותו לגאון בדורו, לפי שאתו בא בדברים על דבר ביסוס היישוב הקדוש, למרות חפצו להיות מצניע לכת ולהסתיר את נוראות ערכו הגדול”. רבי ישראל הוא שסידר והביא לדפוס את ביאור הגר”א על שו”ע או”ח. הגאון רבי חיים כהן, שהיה אב”ד פינסק והגליל. עלה לארץ ישראל במוצאי שנת תקפ”ו, התיישב בצפת והיה מראשי כולל פרושים. הגאון רבי נתן נטע בן הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב עלה לירושלים בעלייה הראשונה של תלמידי הגר”א בתקס”ח, היה מראשי העלייה ולאחר מכן מנהיג העדה בירושלים. יצא בשנת תקפ”ב לחו”ל לטובת כולל פרושים יחד עם רבי נתן נטע ב”ר סעדיה הנזכר להלן. לאחר פטירת אביו, מינוהו ראשי העדה לעמוד בראשם, ואת הסוכנות והגזברות נתנו על שכמו של רבי אריה נאמן. נפטר בירושלים בכ”ב בתשרי תר”ז. נקרא ”רבי נטע הגדול”. הגאון רבי נתן נטע ב”ר סעדיה. אביו, רבי סעדיה, היה מגדולי תלמידי הגר”א ומשמשו בקודש. רבי נתן נטע עוד זכה לראות את הגר”א ואמר לפניו משניות בעל פה. עלה עם אביו לארץ ישראל, ובשנת תקפ”ב יצא כשד”ר לחו”ל . נפטר בירושלים ביום ל' בטבת תר”ט. הגאון רבי אריה ליב ליאון, מראשי היישוב האשכנזי בצפת. במסמך משנת תקצ”ב הוא חתום בתור בית דין בירושלים יחד עם רבי חיים הורוויץ בעל ”חיבת ירושלים”. אבי משפחת ליאון הירושלמית. רבי אריה נאמן (מרקוס) מקיידאן [תק”ס-תרל”ז], נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי בית הכנסת ”החורבה”. עלה ארצה בבחרותו בשנת תקע”ו. ר' פנחס גרייבסקי כתב עליו: ”עסק וטרח הרבה לקיום היישוב והתפתחותו, והיה ממנהלי המוסדות והמפעלים הציבוריים. כל ענייני העיר היו עמוסים עליו, וברצון נשא את עול הציבור על שכמו, כי אהבת הארץ בערה בלבו. היה מהעסקנים הראשונים שפעלו להקמת אדמת יריחו, לייסוד המושבה הראשונה בארץ ישראל (בשנת תרל”ב)”. רבי שלמה זלמן במוהר”ז וואלף הכהן, שד”ר ארץ ישראל. חותנו של רבי יעקב ספיר. בשנת תקצ”ה עבר מצפת לירושלים, ומשם נשלח בשליחות הפרושים להודו. נפטר בדרך שליחותו בכלכותא בשנת תר”ז. [1] דף כפול. 24.5 ס”מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי, מצב טוב מאוד. כתמי זמן.