בידספיריט | רכב ברכות גפ”ן עצומות בכתי”ק פועל | 21/7/2024 | Winner'S
ברכות גפ”ן עצומות בכתי”ק פועל הישועות ה'דעטרויטער רבי' בן ה'ינוקא' מסטולין - בני: ”פול נחת פין דיא קינדער מיט גוטע זיווגים, אין ידישע, און אין גיכען... אין פיל נחת זאלט איר האבען” חיי: ”א גוט געבענשט יאהר - א גוט גיזונט יאהר” מזוני: ”פרנסה בהרחבה... און איר זאלט זיך אויס בעטען א גוט גיזונט יאהר מיט פרנסה און פיל גוטס” מכתב שכולו ברכות עצומות לבני חיי ומזוני, נכתב [15 שורות] בעצם כתב יד קדשו הנדיר של האדמו”ר הנודע בעל רוח הקודש הגלויה הרה”ק רבי יעקב חיים פערלוב מקרלין זצוק”ל, בנו של ה'ינוקא מסטולין', שנודע בכינויו ה”דעטרויטער רבי” [על שם מקום קבורתו הפלאי]. ניו-יורק, ערב יום כיפור שנות ה'ת”ר [המאה ה-20-19]. המכתב נשלח אל נדיבה אמריקאית ששלחה פדיון נפש לרבי, והרבי שנודע ברוח קדשו ובברכותיו שאינן שבות ריקם, מכביר מברכותיו לאורך המכתב כולו, בהכרת טובה [שזו מטרת הפדיון נפש], ל”בני, חיי ומזוני”, וכל אחת מהברכות היא במידה גדושה עד מאוד. מפני חיבת הקודש ומכיוון שכתב יד קדשו של הרבי קשה מעט לקריאה נעתיק את לשון המכתב: ב”ה יום ג' עי”כ שלום להאשה החשובה החסודה והנכבדה איער בריף מיטען פדיון האב איך הערהאלטען אין איך וינשט אייך אז זאל אויס בעטין א גוט געבענשט יאהר מיט פרנסה בהרחבה און פול נחת פין דיא קינדער מיט גוטע זיווגים אין ידישע און אין גיכען זאלט איר פירען אייער טאכטער צו דער חופה אין פיל נחת זאלט איר האבען פין איר . פון מיר אייער פריינד וואס ווינשט אייך אגמר חתימה טובה און איר זאלט זיך אויס בעטען א גוט גיזונט יאהר מיט פרנסה און פיל גוטס יעקב פערלאוו [1] דף נייר גדול, 28X21 ס”מ. כולו [15 שורות] בכתי”ק הרבי ובחתימתו. נכתב על גבי צדו האחורי של מכתב שנה טובה מודפס של הרבי, שם מופיעות ברכות רבות נוספות. מצב טוב מאוד. סימני קיפול. ---------------------------------- האדמו”ר רבי יעקב חיים פערלאוו מסטולין [תרמ”ח-תש”ו], מגדולי האדמו”רים והצדיקים שפעלו והפיצו תורה וחסידות ביבשת אמריקה בשנים שטרם המלחמה העולמית השניה. בנו השלישי של האדמו”ר רבי ישראל מסטולין. ידוע בחסידות קרלין סטולין בשם ה”דעטרויטער רבי”. היה דבוק מאוד כל חייו באביו האדמו”ר ואף שהה לידו בימיו האחרונים בפרנקפורט ואליו ייחד את הדיבור בימיו האחרונים. אביו העריצו ושיבח את מדת טוב לבו. בשנת ה'תרפ”ג נקרא על ידי חסידי קרלין מארצות הברית לבוא לניו יורק והיגר לשם. הנהיג את חסידי קרלין בארצות הברית, שהתפללו בשלשה בתי-מדרשות בעיר ניו יורק ובית מדרש נוסף בעיר דטרויט. בתחילת חודש אייר ה'תש”ו הגיע הרבי לבקר את קהל עדתו בדטרויט. בשעות אחר הצהריים עוד קיבל הרבי קהל חסידים שבאו לבקש ממנו עצה ותושיה ולאחר שסיים לקבל תור ארוך של אנשים, נשאר יושב דומם על כסאו, סגר את עיניו והשיב את נשמתו הטהורה במיתת נשיקה והוא בן חמישים ושמונה שנים. ויכוח גדול התעורר בין החסידים שגרו בווילאימסבורג ניו-יורק, לבין החסידים שדרו בדטרויט, וכל אחד מהצדדים טענו שמקום משכבו של רבינו צריך להיות בעירם. החסידים בוויליאמסבורג טענו כי שם ביתו ולכן צריכים שם להטמינו. אך החסידים בדטרויט השיבו ששאר הצדיקים לבית קארלין סטאלין שנפטרו בדרכם, ג”כ נטמנו בדרך – האדמו”ר בעל ה'בית אהרן' נטמן ב'מלינוב', בנו האדמו”ר רבי אשר נסתלק ב'דרוהביטש' ושם נטמן, הינוקא רבי ישראל מסטאלין נפטר ב'פראנקפורט' ושם נקבר. לכן גם רבינו שנסתלק כאן צריכים לקברו בעירנו. אולם לאחר שפתחו את מזוודתו מצאו את התכריכים שהרבי נטל עמו במזוודה, אז הבינו רצון צדיק להטמן בעיר דיטרויט והוא נקבר בחלקה נחלת ”בית אהרן וישראל”, חלקה מיוחדת ששם נטמנו זקני וחשובי החסידים. על קברו הוקם אהל מיוחד, המשמש כמקום משיכה לתחינות ותפילות לישועת הכלל והפרט. האדמו”ר מקרלין הנוכחי נוהג כל שנה לנסוע מארץ ישראל לארצות הברית למדינת דטרויט ביום ו' באייר ולפקוד את ציון דודו. פעם אחת, זמן רב לאחר פטירתו, נזדמן יהודי בלבוש מודרני לביתו. כששאל האם אפשר להיכנס אל הרבי, ענה אחד החסידים שהרבי כבר בעולם האמת. כששמע הלה את התשובה פרץ מיד בבכי. החסיד הביט בתימהון באיש הבוכה ושאלו: האם הכרת את הרבי שהנך בוכה במר נפש? השיבו: אספר לך סיפור: לפני מספר שנים נחלה אבי במחלה אנושה, עד כדי ככך שהרופאים כבר התייאשו מחייו. כשסיפרתי לאחד מחברי על מצבו של אבי, סיפר לי שבוויליאמסבורג גר ”רבינער” אשר את כל יברך מתברך, ואולי גם את אביך יברך. למרות שהייתי רחוק משמירת תורה ומצוות, בכל זאת מה לא עושים עבור אבא הנמצא במצב כה קשה, מיד נסעתי לוויליאמסבורג אל ה”רבינער”. כשנכנסתי אל הרבינער, חקר ודרש על מצבו של אבי ומה אמרו הרופאים ואף התעניין מי הם הרופאים. לאחר ששמע את כל הפרטים הוסיף ושאל: האם אתה מניח תפילין בכל יום? עמדתי ותמהתי על שאלה זו, מה קשורה לענייננו, אך עניתי לו שזה זמן רב שאיני מניח תפילין, מאז הגעתי לאמריקה, מכיון שאני טרוד מאוד במסחר אין לי זמן להניחם. אמר לי ה”רבינער”: אם תבטיח להניח תפילין בכל יום, אזי יבריא אביך ויקום ממיטת חליו. המשיך היהודי וסיפר: קשה מאוד היה לי להבטיח ל”רבינער” הבטחה זו מכיוון שאצלי מילה זו מילה, (א ווארט איז א ווארט) וידעתי שאם אקבל על עצמי דבר זה אקיימנו כפי הבטחתי. מצד שני חיי אבי תלויים בי. לכן החלטתי והבטחתי: אם אבי יקום ממיטת חוליו אתחיל להניח תפילין בכל יום, ואם לא, לא. סיים היהודי האמריקאי את סיפורו ואמר: מניח אני תפילין בכל יום, ועדיין אבי חי ובריא. לכן כה כואב לי ש”הרבינער” כבר איננו בין החיים.
