בידספיריט | רכב פריט יחידאי: אחד ממכתביו האחרונים | 21/7/2024 | Winner'S

פריט יחידאי: אחד ממכתביו האחרונים ממיטת חוליו של קדוש הדורות מרנא ה'חפץ חיים' - ”וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ” מכתב מיוחד במינו מכל היבט אפשרי - הן מפאת תוכנו, הן מבחינת התאריך והן מפאת הברכות המופיעות בו, בעצם חתימת יד קדשו של הכהן הגדול רבי ישראל מאיר הכהן - החפץ חיים, שהברכות כולן כמובן נתקיימו בו בנמען [ראה לקמן]. ראדין, כ”ד תמוז תרצ”ג [1933].  תוכן חשוב:  המכתב ממוען אל הגאון רבי זאב וולף לייטר אב”ד פיטסבורג, לרגל צאתו לאור של ספרו שו”ת בית דוד. החפץ חיים במידת האמת שלו, כותב ממיטת חוליו לנמען ”מפני זקנתי וחולשתי לא נתנני העת לע”ע לעיין בו היטב”. כידוע שלעת זקנתו, רובה של שנת תרצ”ג היה החפץ חיים מרותק למיטה [ראה: החפץ חיים ופעלו, לר”מ ישר, חלק ב, עמ' עח] וכמעט שכבר לא ראה בעיניו הטהורות. אולם באמונתו האיתנה בה' מאמין החפץ חיים, גם בשבועות האחרונים לחייו, שהכל עוד הפיך ויד ה' לא תקצר, לכן נוקט החפץ חיים את הלשון שרק ”לעת עתה” הוא איננו יכול לקרוא את המכתב, אך הוא מצפה ומקווה שעוד יבריא. כיאה למחבר הקונטרס ”ציפית לישועה”. תאריך יחיד במינו - היסטורי וסגולי:  לפנינו המכתב האחרון הידוע של החפץ חיים, אותו כתב ממיטת חוליו חדשיים בדיוק לפני הפטירה. למיטב ידיעתינו מעולם לא נמכר מכתב מאוחר מתאריך מכתב זה ויתכן שגם לעולם לא נכתב או נחתם מכתב ממנו בתאריך מאוחר מהמכתב שלפנינו. ראינו מכתב בחתי”ק החפץ חיים שנמכר בתאריך מוקדם  ביותר מחמישה חודשים (!) מהמכתב שלפנינו. כמו כן בספר 'החפץ חיים ופעלו' נדפס מכתב מאוחר של החפץ חיים מתאריך ו' שבט תרצ”ג, וגם המכתב ההוא מוקדם בקרוב לחצי שנה מהמכתב שלפנינו. [ישנו חריג אחד, מכתב שהוצג בבית המכירות Winner'S, קטלוג 134, פריט מס' 143, אותו מכתב נכתב סמוך לפטירה ממש, בחודש אלול תרצ”ג, אולם בשונה מהמכתב שלפנינו, שכמו מרבית מכתביו של החפץ חיים, נחתם בעצם חתימת קדשו של החפץ חיים. המכתב ההוא נכתב ונחתם - אמנם בפקודת החפץ חיים - אך על ידי חתנו רבי מנדל זקס]. ברכות חשובות מאיש האלוקים לפני מותו:  החפץ חיים מברך את הנמען בברכות חשובות ביותר, ואם נדייק - בברכות החשובות ביותר ! מסוג הברכות אותן מברכים הצדיקים כאשר הם עומדים על מפתנו של העולם הבא, ואלו ברכות קדשו של החפץ חיים לפני מותו: וְד' הַטּוֹב יְזַכֵּהוּ לֵשֵׁב עַל הַתּוֹרָה, וּלְהָפִיץ מְעַיְּנוֹתָיו חוּצָה, לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ, וּלְגַדֵּל בָּנָיו לְתוֹרָה... הכו”ח... יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן”.  לפנינו קמיע מומחה [שכבר הועיל פעם אחת, ראה הרחבה] מגדול וקדוש הדורות מרנא החפץ חיים, על גבי נייר המכתבים האישי שלו, בעצם חתימת יד קדשו. הברכות חשובות, מקבלות עוד משנה תוקף, כאשר הן נכתבות ממיטת חליו של מרנא החפץ חיים, בזמן הסמוך לפטירתו, שזהו הזמן המסוגל ביותר לברכות שיתקיימו. אז נהגו האבות הקדושים לברך את צאצאיהם, וכך החרו החזיקו אחריהם כל גדולי האומה, במנהג הברכה לפני מותו. על-פי המובא ברש”י על הפסוק ”וישתחו ישראל על ראש המיטה - מלמד ששכינה מראשותיו של חולה”. פריט מושלם: לסיום נציין כי למכתב החשוב שלפנינו מצורפת באורח נדיר  המעטפה המקורית, עם הבלאנק של החפץ חיים, כולל פרטי הנמען בפיטסבורג, חותמות הדואר של ראדין ושלושה בולי דואר. כך שלפנינו פריט תצוגה, קדוש ומפואר, וגם מושלם לגמרי. מעניין לראות כי ברכותיו של החפץ חיים במכתב שלפנינו התקיימו כלשונן [איך לא?]:  הברכה ”וְד' הַטּוֹב יְזַכֵּהוּ לֵשֵׁב עַל הַתּוֹרָה” - הנמען היה ברבות השנים לאחד מגדולי הרבנים בדורו. הברכה ”וּלְהָפִיץ מְעַיְּנוֹתָיו חוּצָה לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ” - הנמען חיבר לאחר מכן עוד ספרים רבים וחשובים, ביניהם: שו”ת בית דוד – ב' חלקים (אודותיו נסוב המכתב). מתורתן של ראשונים (פיטסבורג תש”ו). שערי תשובה (ניו יורק תש”ו). שו”ת רבנו יצחק אלפסי (פיטסבורג תשי”ד). וכן הערות לספרים: שו”ת רבי יוסף אבן מיגאש, מנחת חינוך, משנה תורה להרמב”ם, והגהות ”עין רואה” ל”תשובות הרי”ף”. וחיבורים רבים אחרים שנותרו בכתב יד. והברכה ” וּלְגַדֵּל בָּנָיו לְתוֹרָה” - בנו הרב דוד לייטר, כיהן כרב בפנסילבניה ניו ג'רזי ואוהיו. ובנו הרב אבא לייטר כיהן כרב במילווקי. אכן דוגמא מוחשית ל”צדיק גוזר והקב”ה מקיים”! [1] דף נייר, 26 ס”מ. בלאנק רשמי של החפץ חיים, בחתימת יד קדשו ובחותמו. מצב טוב. קרע משוקם אמנותית ללא חסרון טקסט, והמעטפה עברה שיקום אמנותי. ........ רבן של ישראל רבי ישראל מאיר הכהן מראדין [תקצ”ח-תרצ”ג], הנקרא בסילודין בעל ה'חפץ חיים', ראש ישיבת ראדין, ומחבר הספרים: 'משנה ברורה', 'שמירת הלשון' ועוד עשרות ספרים שהפכו לספרי היסוד שבארון הספרים היהודי. ואשר כל בית ישראל נשען על פסקיו כאחד מן הראשונים. כבר בימי חייו קראו אחריו כל עם ישראל מקודש מקודש, והוא נודע כבעל רוח הקודש גלויה, אשר דבר מפיו לא שב ריקם. השתתף בכנסיה הגדולה בווינה ונבחר לנשיא העולמי של מועצת גדולי התורה. הנמען רבי זאב וולף לייטר [תרנ”ב-תשל”ד], גאון מופלא מגדולי גליציה וארה”ב. עילוי מפורסם. כבר בגיל 12 כתב את חיבורו הראשון שו”ת ”דברי חכמים”. הגיע לארצות הברית בשנות התר”ף ומשנת תרפ”ב כיהן כאב”ד פיטסבורג.  סגולת כתב-יד של צדיק: ידוע מפי ספרים וסופרים שכתבי ידם של צדיקי הדורות ובפרט חתימות קדשם, משמשים כקמיעות בדוקים ומנוסים לרפואה, שמירה והצלחה. לא רק אצל אדמו”רי החסידות אלא גם אצל גדולי ליטא. ידוע למשל הסיפור על קמיע שנתן הגרעק”א ושם לא נמצאו שמות קדושים, רק נמצא כתוב ”בזכות החידוש שחידשתי בתוס' בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה”. וכן תלמיד הגרעק”א, הנודע בכינויו ה”גריידיצר” שהרעיש את העולם בקמיעותיו, ואפילו בדור שלפני האחרון, אצל הקדוש רבי מרדכי'לה מאושמינא. והדברים עתיקים.