מכתבים חשובים מאת הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן, מהדיר כתבי מרן ה'חתם סופר', אל המגיה והשותף בעריכה הרב שמואל ...

מכתבים חשובים מאת הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן, מהדיר כתבי מרן ה'חתם סופר', אל המגיה והשותף בעריכה הרב שמואל אשכנזי 

שלושה כרכים של חידושי חתם סופר: 1. בראשית, תשי"ח. 2. שמות, תשי"ח. 3. ויקרא, תשי"ט.

בתוך הכרכים מצויים מכתבים שקיבל ר' שמואל אשכנזי מאת המהדיר של הספרים, רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל, אשר נשא לאשה את נכדת המחבר החת"ס. מתוך מכתבים אלו מתגלה שר"ש אשכנזי סייע משמעותית בעריכה ובהגהת הספרים. 

א. מכתב ארוך (דף אחד כתוב משני צידיו), מחודש טבת תשי"ט, ובו שלוש שאלות על ענייני עריכת הספר חתם סופר על התורה חלק ג' וספרים נוספים מחיבורי החת"ס. סעיף ג', התופס את רובו של המכתב, עוסק ביחסים המורכבים שבין רבי בער אופנהיים, ממשכילי פרשבורג, לבין החתם סופר. ר"ב אופנהיים עמד בקשרי מכתבים עם החת"ס. את חידושי התורה שלו פרסם ר"ב אופנהיים בשו"ת הנקרא 'מי באר'. בין היתר ערער על כמה מפסקיו המחמירים של החת"ס. "החתם סופר ידע מה בתוכו, וידוע לכל ת"ח שאמר עליו הח"ס כשיצא ספרו "מי באר לא נשתה" (מתוך המכתב שלפנינו). הרב שטרן כותב בהקשר לכך: "אחד מידידי גאון מובהק אמר לי שלא היה כדאי אפילו לטפל בדבריו, כיוון שרואים שפלפל לקנתר", ובכל זאת נצרך הרב שטרן להזכיר את ר"ב אופנהיים, ולכן שואל בעצתו של ר"ש אשכנזי כיצד להזכיר בספר את ר"ב אופנהיים בצורה נכונה.

ב. ששה מכתבי תודה שכתב הרב שטרן לר"ש אשכנזי, על עזרתו בהוצאת כתבי החת"ס. "ויערב לפניו הסכום הפעוט בעד עזרתו, בתקווה שבקרוב אטריחו בעד החלק השלישי ועוד...". באחד מהם כותב: "ההקדמה והמבוא קיבלתי היום להגהה ראשונה, ואחרי העימוד ארשה לי לשלוח ליד מעכ"ת. יערב נא לפניו הסכום הקטן המונח פה עם תודה לבבית". תשי"ח-תשי"ט. 

ג. מכתב מיוחד בסגנון אישי, מאת הרב שטרן לר"ש אשכנזי, בו מספר: "ארשה לי לבקש לשים עין עיונו על תשעה עמודים שהנני שולח... במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, תקוותי שלא הארכתי יותר מדאי, ואולי ההוקרה הגדולה לזקני ע"ה משכה עטי, הלא לכן הנני רוצה לשמוע חוות דעתו, ומעכ"ת נ"י מכיר כבר דרכי... תקוותי שמעכ"ת יתאמץ ... וגם לכבוד זקנתי ע"ה בת גדולים לגמור במוקדם האפשרי...". תשי"ח.

ד. דף בכתב יד: "דרשות חז"ל וכדומה בכת"י של החת"ס שלא מצאתי" - עשרה ציטוטים ופתגמים, למשל: "משה רבינו נענש על שאמר כה אמר אחיך ישראל". הדף לא חתום.

*מצורפים באחד הכרכים שני דפים מודפסים, ובהם הערות של ר"ש אשכנזי על דברים שמביא החת"ס.

הרב יוסף נפתלי שטרן (תרמ"ח, 1888 - י"ד באב תשל"א, אוגוסט 1971) היה ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. המהדיר והמוציא לאור הראשי של כתבי החתם סופר.

נולד בעיר אילוק שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, בנם של הרב אשר אנשל ואסתר שטרן. למד באילוק אצל הרב המקומי הרב פנחס שטיינר ואצל הרב ישעיהו זילברשטיין, רבה של ווייטצן, בעל "מעשי למלך". לאחר מכן למד בישיבתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בגלנטה והיה מתלמידיו הקרובים.

נישא לרייזל, בת הרב שלמה אלכסנדרי שרייבר-סופר מסירט, בנו של הרב שמעון סופר מקראקא, בנו של ה'חתם סופר'. לאחר נישואיו התגורר בסירט. היה מקורב לאדמו"ר הרב ישראל הגר מויז'ניץ ובנו הרב ברוך הגר, שהיה אז רבה של סערט. היה חבר בוועד הרבנים של רשת "בית יעקב" לבנות בבוקובינה. חמיו הוריש לו אוצר בלום של כתבי החתם סופר, ומתוכם הוציא לאור באותה תקופה את ספרי "דרשות החתם סופר".

לאחר המלחמה התיישב באראד. בשנת תש"ח (1948) עלה לישראל, ועמו כתבי החתם סופר. תקופה קצרה לאחר עלייתו לישראל התמנה לראשות ישיבת פרשבורג בירושלים, וכעבור תקופה צורף למועצת גדולי התורה, בה שימש כחבר עד פטירתו.

בשבתו בישראל התמסר לההדרת והוצאת כתבי החתם סופר. לאחר שנוכח כי משרתו התורנית כראש ישיבת פרשבורג פוגעת בעבודתו הספרותית-תורנית נועץ ברב דב בריש וידנפלד והוא פסק לו לעזוב את משרתו התורנית ולהתמקד בהוצאת כתבי החתם סופר. היה בר סמכא בתורת החתם סופר ושימש כתובת מרכזית לתלמידי חכמים וחוקרים שעסקו בנושא.