פנקס מיוחד: עצומה מאת קהילת האשכנזים בקהיר נגד פיטורי רבם רבי אהרן מנחם מנדל בהר"ן זצ"ל, איש החזון ...

פנקס מיוחד: עצומה מאת קהילת האשכנזים בקהיר נגד פיטורי רבם רבי אהרן מנחם מנדל בהר"ן זצ"ל, איש החזון והמעש

פנקס בכת"י עם עשרות חתימות של יהודי קהיר נגד הדחת רבם רבי מנחם מנדל בהר"ן הכהן. תרס"ה [1905].

בראש כל דף בפנקס מופיע הטקסט הבא:

"וויר אונטער צייכינטע בעשטעטיגען דאס הרב רבי אהרן מנדל בהר"ן הכהן יחי' זאל בלייבען היר אללעס ראבינער פ'יר קהל אשכנזים [החתומים מטה מאשרים שרבי אהרן מנדל מהכהן צריך להישאר רב] עד ובל"ג פה קיירה מצרים ח"ש ביום ט"ו סיון התרס"ה 18 טען יוני 1905 קיירה".

מתחת לכיתוב זה מופיעות בכל דף חתימות של בני הקהילה האשכנזית בקהיר.

רבי מנדל הכהן, יליד טבריה, התקבל בשנת תרנ"ד כרב ואב"ד בקהל האשכנזים בקהיר שבמצרים, ושמו התפרסם ברחבי מצרים כולה כגאון מופלא בתורה.

בשנת תרס"א (1901) החל בעבודתו בייסוד אגדת רבנים אורתודוקסיים כללית, אשר תאגד ותאחד את כל רבני ישראל שבארצות תבל. לתכלית זו הצליח לארגן אספת רבנים גדולה בקראקא בשנת תרס"ג, אשר עשתה רושם גדול. באותה שנה הוציא לאור גם את ספרו 'כנסת חכמים' בעניין זה, ובשנת תרס"ד (1904) הוציא לאור חלק שני לספר זה.

בשנת תרע"א (1911) הוציא לאור קונטרס בשם 'סמיכת חכמים', ובו קרא לחידוש הסנהדרין, ובשנת תרע"ג (1913) הוציא לאור את ספרו 'ספר האגודה' - על אגודת הרבנים.

בתוך כל התקופה הארוכה הזו, שבה רבי מנדל הכהן מנווט את עדתו ומנהיגה במסירות רבה, ולצד זה פועל ללא לאות לפרויקט השאפתני האדיר של התאגדות כל רבני ישראל בקצוות תבל, צצה מולו התנגדות מצד כמה גורמים בקהילה.

קמו כמה אנשים ממנהלי העדה האשכנזית בעיר וביקשו להדיחו מתפקידו.

מה שהפריע להם, היה רוחב השקפתו וגודל חזונו של הרב מנדל הכהן. קרבתו לחכמי הספרדים, האופן בו שילב בתשובותיו את מנהגי ספרד ומנהגי אשכנז, כמו גם הסכמתו להקמת ועד שחיטה משותף לכלל היהודים בקהיר, גרמו למחלוקת נגדו. המלחמה נגדו הייתה חזקה ועיקשת, ואכן כעבור מספר שנים, בשנת תרע"ז, הועבר הרב מתפקידו בעל כורחו, בלחץ כמה גבירים מהקהילה האשכנזית.

ברם, אחוז גדול מבני הקהילה האשכנזית בקהיר, תמכו ברב בכל לב ונפש, וצידדו בדרכו הקדושה והגדולה, ואות לכך הוא הפנקס שלפנינו, עליו חתומים רבים מבני הקהילה, הקוראים להשאיר את הרב בתפקידו.

באותה תקופה שלח הראי"ה קוק, רבה של יפו וידידו של הרב הכהן, מכתב אל רי"ד פרומקין, עורך "החבצלת", בעניין המחלוקת, וכך כתב בו:

"הנני אומר בגלוי, שחובה גדולה וקדושה מוטלת על מנהיגי העדה הנ"ל, להשיב לרבם הרה"ג רא"מ נ"י את כבודו, ולפייסו כראוי ברבים, אם הם חפצים לצאת ידי שמים. וידעו שצורבא מרבנן קוב"ה תבע ביקריה".

בשנת תרפ"ז (1927) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר חיפה.

רבי אהרון מנדל הכהן נפטר ביום ח' בחשוון תרפ"ח (1927), ומנוחתו כבוד בעיר חיפה.

במהלך חייו חיבר ופרסם מספר ספרים הלכתיים.

לאחר פטירתו יצא לאור הספר 'יד רא"ם', ובו כונסו כתביו: דרשות, שו"ת ומוסר.

הפנקס כולל 12 דף, מתוכם 6 כתובים וחתומים. סה"כ מופיעות בו 126 חתימות. 

21/14.5 ס"מ.

מצב: טוב-. קרעים קלים. סימני קיפול.