מכתב נרגש מאת ראשי העדה האשכנזית הפרושית בארץ - חתום על ידי רבי ישראל משקלוב, תלמידו המובהק של הגר"א, ועל ידי ...

מכתב נרגש מאת ראשי העדה האשכנזית הפרושית בארץ - חתום על ידי רבי ישראל משקלוב, תלמידו המובהק של הגר"א, ועל ידי תלמידים נוספים של הגר"א - ירושלים וצפת, תקצ"א

כתב שד"רות עבור כוללות עדת הפרושים בצפת ובירושלים. המסמך חתום על ידי הרבנים ראשי היישוב האשכנזי בארץ. ירושלים-צפת, כסלו תקצ"א (1831).

בכתב השד"רות שלפנינו מבארים ראשי העדה את חשיבות התמיכה הכספית במיישבי הארץ:

"גדולה מצווה זו המשולשת במצוות: תלמוד תורה דרבים, ופיקוח נפש, ויישוב ארץ הקודש, שכל אחת מהן שקולה ככל התורה כולה".

הרבנים מספרים על הקהילה שהקימו, "אשר הווסדה מתלמידי תנא דבי אליהו, הוא רבנו גאון הגאונים אור העולם רבן של כל בני הגולה, רבנו אליהו החסיד [- הגר"א] נ"ע בשתי הקהילות" (ירושלים וצפת)".

הגר"א הפליג בשבחה של ארץ ישראל, אליה ניסה לעלות, ואף עודד את תלמידיו לעלות לארץ. מיד לאחר פטירת הגר"א החלו תלמידיו להתארגן לעלייה ארצה על מנת לבנות את הארץ ולהפריחה משממותיה, כחלק מהשקפת 'אתחלתא דגאולה' כפי שהתבטאו. הם ביקשו להניח יסודות לשיבת ציון, לתנועת עליה המונית ולהתיישבות רחבה בארץ.

בראש העולים עמדו שלושת התלמידים המובהקים שעלו בגופם - רבי מנחם מנדל משקלוב, רבי סעדיה משקלוב ורבי ישראל משקלוב, וכן רבי חיים כ"ץ ב"ר טוביה (מו"ץ בוילנה), אף הוא מרואי פניו של הגר"א, ושמע תורה מפיו.

על המכתב חתומים:

• רבי ישראל משקלוב - היה מגדולי תלמידי הגר"א ומנהיג עדתם בצפת. עלה לארץ בשנת תק"ע. נפטר בטבריה בשנת תקצ"ט, ובה נקבר. 

רבי חיים (ב"ר פרץ) מפינסק - יליד וילנה, כיהן משנת תקס"ז כרבה של העיר פינסק, ונחשב כגאון מופלג בתורה. עלה ארצה בקיץ תקפ"ו ומגיע לצפת. חיש מהר הוא מתערה בהנהגת הציבור, לצדו של רבי ישראל משקלוב, ותורם רבות לחיזוקה וביצורה של הקהילה. הוא פעל גם בתחום טעון במיוחד – איחוד בין המתנגדים (הפרושים) תלמידי הגר"א לבין קהילת החסידים.

את צדקותו המופלגת של רבי חיים נוכל ללמוד ממכתב שכתב רבי ישראל משקלוב ובו תיאר את דמותו: "הגאון הצדיק .... אני מחזיקו על ידי פרישותו זה זמן רב וייסורים הרבים ועבודתו תמה ותורתו וזכות אבותיו הק' נ"ע, כי נגלו לו פה חלומות אמיתיים כידוע לי". רבי חיים היה שותף בתוכנית מציאת עשרת השבטים, אותה יזם רבי ישראל משקלוב, שנעשתה כחלק מתוכנית־העל להקים מחדש את הסנהדרין. 

רבי חיים נפטר בכ"ח בטבת תקצ"א, כלומר שבועות ספורים לאחר חתימתו על המסמך שלפנינו. 

• רבי נתן נטע בן הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב - עלה ארצה בעלייה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ח, היה מראשי העלייה ולאחר מכן מנהיג העדה בירושלים. הוא יצא בשנת תקפ"ב לחו"ל לטובת כולל פרושים יחד עם רבי נתן נטע ב"ר סעדיה הנזכר להלן. לאחר פטירת אביו רמ"מ משקלוב, מינוהו ראשי העדה לעמוד בראשם. נפטר בירושלים בכ"ב בתשרי תר"ז. נקרא "רבי נטע הגדול".

• רבי נתן נטע ב"ר סעדיה - אביו, רבי סעדיה משקלוב, היה מגדולי תלמידי הגר"א ומשמשו בקודש, בעל 'מעשה רב'. רבי נתן נטע עוד זכה לראות את הגר"א. עלה עם אביו לארץ ישראל, ובשנת תקפ"ב יצא כשד"ר לחו"ל. נפטר בירושלים בשנת תר"ט.

• רבי אריה ליב ליאון - מראשי היישוב האשכנזי בצפת. במסמך משנת תקצ"ב הוא חתום בתור אב בית דין בירושלים יחד עם רבי חיים הורוויץ בעל "חיבת ירושלים". אבי משפחת ליאון הירושלמית. אביו של רבי בן ציון ליאון מבוני 'מאה שערים'.

• רבי אריה נאמן (מרקוס) מקיידאן - נולד בשנת תק"ס. עלה ארצה בבחרותו בשנת תקע"ו, היה מעשרה הראשונים בעדה האשכנזית בירושלים. כיהן כנאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי בית הכנסת "החורבה".

ר' פנחס גרייבסקי כתב עליו: "עסק וטרח הרבה לקיום היישוב והתפתחותו, והיה ממנהלי המוסדות והמפעלים הציבוריים. כל ענייני העיר היו עמוסים עליו, וברצון נשא את עול הציבור על שכמו, כי אהבת הארץ בערה בלבו. היה מהעסקנים הראשונים שפעלו להקמת אדמת יריחו, לייסוד המושבה הראשונה בארץ ישראל (בשנת תרל"ב)".

• רבי שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן - שד"ר ארץ ישראל. חותנו של רבי יעקב ספיר. בשנת תקצ"ה עבר מצפת לירושלים, ומשם נשלח בשליחות הפרושים להודו. נפטר בדרך שליחותו בכלכותא בשנת תר"ז.

רקע כללי:

עליית תלמידי הגר"א ארצה והתיישבותם בירושלים נודעת כיום כמהפך היסטורי וכבסיס לכל מפעל ההתיישבות ברחבי הארץ, הקמת הערים והמושבים וכו', זאת משום שבבסיס עלייתם עמדה ההשקפה של גאולה בדרך הטבע, בקיבוץ גלויות ובבניין הארץ, בבניית בתים, בנטיעת עצים ובהרחבת היישוב בירושלים. 

23.5/13.8 ס"מ בקירוב.

מצב טוב. נייר איכותי.