אוסף גדול יוצא דופן בהיקפו של מסמכים ממועצת העם - מעמד הכרזת העצמאות - מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית ...

אוסף גדול יוצא דופן בהיקפו של מסמכים ממועצת העם - מעמד הכרזת העצמאות - מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית

מועצת העם והכרזת העצמאות

אוסף פריטים נדירים באופן יוצא דופן, ממועצת העם (ומנהלת העם), המעמד ההיסטורי של הכרזת העצמאות, ומועצת המדינה הזמנית (והממשלה הזמנית). חומר היסטורי עשיר ומרתק.
אוסף גדול ומרשים, יוצא דופן בהיקפו, לפניכם פירוט חלקי, מומלץ לבוא ולהתרשם פיזית מהאוסף.

בין הפריטים: הזמנה נדירה (לחברי מועצת העם) למושב הכרזת העצמאות * הזמנה נוספת למעמד הכרזת העצמאות (ניתנה לאישי הציבור שהוזמנו למעמד) * הזמנה לישיבה הראשונה של מועצת העם * הצעה לסדר היום של המושב הראשון של מועצת העם * מנשר מועצת העם (מס' 1) * מנשר 'מועצת המדינה הזמנית' (מס' 1), המכיל גם את ביטול הספר הלבן * תקנון ארוך של הישיבות של מועצת המדינה הזמנית (עם הגהות) * פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח 1948 * הזמנות לישיבות מועצת המדינה, אייר-סיוון תש"ח 1948 * פרוטוקולים של ועידות מועצת המדינה, 1948 * מפת ירושלים, עם סימוני השלטון הצבאי - חתימה (בדפוס) של דוד בן גוריון * חוברות סטנסיל נדירות ממועצת העם * גיליון מנהלת העם * חוברת ישיבות מועצת העם (הישיבה הרביעית – הכרזת המדינה) * עשרות חוברות פרוטוקולים של מועצת המדינה הזמנית * מסמכים על דגל וסמל המדינה * פעילות מועצת המדינה מול האו"ם * מסמכים ומכתבים על ביטחון, צבא וטרור * מכתבים מאת מפקדי האצ"ל בעקבות המאסר ההמוני של חברי המחתרת והכתרתם כארגון טרור * ועוד

פירוט חלקי של החומר:

1. מכתב הזמנה מאת מנהלת העם לכינוס [הראשון] של מועצת העם, ביום כ"ה בניסן תש"ח, 4 במאי 1948 במשרדי הקק"ל בתל אביב. י"ט בניסן תש"ח, 28 באפריל 1948. זהו הפריט הקדום ביותר באוסף שלפנינו, וממנו התחילה באופן מעשי הקמת המדינה. המועצה פעלה עשרה ימים בלבד, והתכנסה בסך הכל לארבע ישיבות שהתקיימו בין 4 ל-14 במאי. בישיבתה האחרונה, ב-14 במאי 1948, הוכרזה מדינת ישראל. לפנינו הזמנה לכינוס (המושב) הראשון שקיימה מועצת העם, אותה קיבל אחד מחברי המועצה.

2-3. 'הצעה לסדר היום – המושב הראשון של מועצת העם'. כ"ה בניסן תש"ח, 4 במאי 1948, המסמך מכיל ששה סעיפים. הסעיף האחרון: "קביעת יסודות לעבודת מועצת העם ומנהלת העם ופרסום מנשר בדבר חקיקת חוקים".

'הצעה להחלטת מועצת העם בדבר קביעת יסודות לעבודת מועצת העם ומנהלת העם'. לפנינו שתי נוסחאות, על אחת מצורף פתק "נוסחה מתוקנת", בו נמחק אחד הסעיפים המקוריים, כמתואר להלן. המסמך פותח: "הואיל ומליאת הוועד הלאומי של כנסת ישראל במושבו שהתקיים ביום כ' אדר א' תש"ח (1.3.48) החליטה כי הנציגות הנבחרת של התנועה הציונית... יהוו את מועצת הממשלה הזמנית של המדינה היהודית... והואיל והוועד הפועל הציוני במושבו... החליט ... בהתאם להחלטות של הנהלת הסוכנות היהודית ושל מליאת הוועד הלאומי, על הקמת מועצת ממשלה זמנית... לכן מחליטה מועצת העם כדלקמן: למועצת העם סמכות מלאה בכל העניינים הבאים כתוצאה מהתפרקותו של השלטון המנדטורי בארץ... עם ביטול המנדט הבריטי על א"י תפעל מועצת העם כמועצת ממשלה זמנית של המדינה היהודית". בהמשך מפורטים יכולותיה של המועצה החדשה.

מסמך זה מכיל 4 עמודים. בעמוד האחרון נדפס 'מנשר מועצת העם מס' 1'. המסמך כולו נכתב במכונת כתיבה, ונדפס בשכפול.

במסמך המקורי של ההצעה מופיע סעיף 11: "כהוראת השעה, במסיבות החרום השוררות בארץ, רשאי חבר מועצת העם שנבצר ממנו להשתתף בישיבה, למסור את קולו לחבר אחר, וחבר המשתתף בישיבה יכול בתוקף הרשאה כזו לשמש מורשה של יותר מחבר אחד. אין המורשה קשור להוראות מרשו".

סעיף זה נמחק בטופס של ה'נוסחה מתוקנת', וכן נמחקה השורה החותמת את המסמך: "במנהלת העם נתחלקו הדעות בדבר סעיף 11 ולא הוכרע אם להציעו למועצה או לאו". גם הדף הרביעי [המנשר], הקיים במסמך המתוקן, לא קיים בנוסחה הראשונה.

4. מכתב הזמנה מטעם מנהלת העם, אל חברי מועצת העם, למושב הכרזת העצמאות. הזמנה זו נמסרה רק לחברי המועצה בלבד. ד' באייר תש"ח. 13.5.48. "תוכן הישיבה: דיון על הכרזת העצמאות". עוד נכתב: "מתבקשים חברי המועצה לבוא למושב בתלבושת חג". הם התבקשו להגיע בשעה 13:15 . הזמנה כזאת לא נראתה במכירות מעולם.

5. מכתב הזמנה [כללי] מאת מנהלת העם למושב הכרזת העצמאות בה' באייר תש"ח. "אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה". "ההזמנה היא אישית. תלבושת: בגדי חג כהים". ההזמנה נדפסה בתאריך ד' באייר תש"ח, 13.5.48, ערב הכרזת העצמאות.

הזמנות כאלה ניתנו לקבוצה מצומצמת של עשרות נכבדים שהוזמנו לאירוע, ונכתב כי הם מתבקשים להגיע בשעה 15:30 לקראת האירוע שיתחיל בשעה 16:00.

6. כרטיס כניסה למושב הכרזת העצמאות, הטופס הנדיר יותר מבין שתי ההדפסות, שניתן רק לחברי מועצת העם. נדפס בדיו כחול על נייר בריסטול לבן (הפורמט השני, שנדפס בדיו שחור, ניתן לנכבדים שהוזמנו לצפות בחלקו השני של המושב הנ"ל). על שער ההזמנה כתוב: "מועצת העם - מושב הכרזת העצמאות - תל אביב, ה' באייר תש"ח (14.5.1948)" עד היום לא נראה פריט כזה במכירות.

7-8. מפת השלטון הצבאי על ירושלים בחתימתו (בדפוס) של בן גוריון. מפת ירושלים, עם סימוני השלטון הצבאי בגבולות אדומים. בתחתית המפה חתימה (בדפוס) של דוד בן גוריון, כ"ו בתמוז תש"ח, 2 באוגוסט 1948. ו מכתב מאת הממשלה הזמנית אל חברי מועצת המדינה, בעניין "המפה [הנ"ל] של השטח שהוטל עליו שלטון צבא ההגנה, בהתאם למנשר מס' 1 של שר הביטחון". ד' אב תש"ח 9 באוגוסט 1948.

מועצת המדינה הזמנית

עם הכרזת המדינה הפכה מועצת העם להיות מועצת המדינה הזמנית, והיא פעלה במשך מספר חודשים עד להקמת הכנסת.

לפנינו עשרות מכתבים, מסמכים מקוריים ותעודות היסטוריות מפעילותה של מועצת המדינה הזמנית. מתועדת כאן הקמת המדינה מיומה הראשון (ה' באייר תש"ח) ועד להקמת הכנסת (שבט תש"ט), דרך האתגרים הכבירים שעמדו בדרכה בתחומים שונים.

להלן דוגמאות מובחרות מתוך האוסף הגדול:

*. מנשר [מס' 1] מטעם 'מועצת המדינה הזמנית': "בתוקף הכרזת העצמאות שנתפרסמה היום, יום ה' באייר תש"ח, מחוקקת [בכתב-יד נכתב: מכריזה] בזה מועצת המדינה הזמנית לאמור". מופיעים שלושה סעיפים. לפנינו עותק נדיר המכיל הגהות בכתב יד. זהו המסמך המשפטי הראשון של מדינת ישראל, שהוקרא בידי בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות.

המנשר קובע את מעמדה של מועצת המדינה הזמנית כגוף המחוקק ("הרשות המחוקקת"), מבטל את הספר הלבן ("הוראות החוק הנובעות מהספר הלבן משנת 1939 בטלות בזה ומבוטלות"), ובתוך כך מבטל את ההגבלות על העלייה ארצה. וכן קובע כי "כל עוד לא ניתנו חוקים על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה... יהא במדינה (!) ישראל בתוקפו המשפט [המנדטורי] שהיה קיים בארץ ישראל ביום ה' באייר תש"ח". בסיום המנשר חתומה בדפוס "מועצת המדינה הזמנית". דף מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל.

לפנינו גרסה מוקדמת של המנשר, המכילה מספר הגהות בכתב יד, והיא נבדלת מהנוסח הסופי במספר מילים:

בנוסח הסופי נדפס: "מכריזה בזה מועצת העם" ואילו לפנינו נדפס: "מחוקקת בזה מועצת העם " (ותוקן בכתב יד 'מכריזה').

אצלינו: "תוכל להעניק והיא מעניקה בזה" (על שלושת המילים האחרונות הועבר קו בעיפרון), ואילו בנוסח הסופי נכתב (על פי הצעת דוד רמז): "זכאית להעניק".

המילים הפותחות את סעיף 3: "פרט לאמור בסעיף הקודם", לא קיימות בנוסח הסופי ממנו הקריא בן גוריון. גם סדר המשפטים בסעיף זה השתנה. לאורך המסמך ישנם עוד כמה שינויים קלים.

* תקנון ארוך של הישיבות של מועצת המדינה הזמנית. הדפסת סטנסיל. מספר עותקים.

* דפים וחוברות של 'סדר היום' של הישיבות הראשונות של מועצת המדינה הזמנית, אייר-תמוז תש"ח. 

* פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח 1948. תקנות לשעת חירום: "בתוקף סמכותי.... אני, דוד בן גוריון, ראש הממשלה הזמנית, מתקן את התקנות לשעת חירום הבאות". זהו דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל. לפנינו שני עמודים בהם מפורטים דרכי ההתגוננות וההגנה על שמשות מפני הפצצות. כל אדם העובר על ההוראות צפוי למאסר או קנס כספי.

* הזמנות לישיבות חשובות של מועצת המדינה הזמנית, אייר-סיוון תש"ח 1948.

* פרוטוקולים של ועידות שונות של מועצת המדינה הזמנית, משנת 1948.

* קטע [4 עמ'] מתוך דו"ח שכתב מתווך מטעם האו"ם. ספטמבר 1948. אנגלית. כתוב במכונת כתיבה.

* התכתבות רציפה בנוגע ל'שטרי הבנק', בין שר האוצר לבין מנהלי בנק אנגלו-פלשתינה. המכתבים מודפסים במכונת כתיבה בשכפול [תש"ח?].

* הצעת פקודת המעבר לאספה המכוננת (הצעה שניה). הדפסה במכונת כתיבה.

ענייני ה'טרור' ומחתרות אצ"ל ולח"י:

רקע היסטורי:

בעקבות פרשת אלטלנה (אונייה שנרכשה על-ידי האצ"ל והופגזה על ידי צה"ל ביוני 1948) נעצרו כ-200 מאנשי אצ"ל (בהם אחד משלושת ראשי הלח"י, נתן ילין-מור). רובם שוחררו לאחר מספר שבועות. חלק מבכירי הארגון: משה חסון, אליהו לנקין, יעקב מרידור, בצלאל עמיצור והלל קוק הוחזקו במעצר עד 27 באוגוסט ושוחררו רק בעקבות שביתת רעב ולחץ ציבורי. רוב יחידות האצ"ל פורקו ופוזרו בצה"ל, למעט "הגדוד הירושלמי".

ב-17 בספטמבר 1948 נרצח בירושלים הרוזן ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם. ההתנקשות בו יוחסה לארגון הלח"י. שלושה ימים לאחר הרצח הותקנו 'תקנות שעת חירום למניעת טרור, תש"ח-1948'. ואחר שלושה ימים הן הוחלפו ב'פקודת מניעת טרור'. בעקבות חקיקת הפקודה הוכרזו לח"י וחזית המולדת כארגוני טרור. הלח"י פורק. כמו כן הממשלה הציבה אולטימטום לגדוד האצ"ל בירושלים להתפרק. הגדוד פורק ב-21 בספטמבר.

לפנינו מספר פריטים נדירים מאותם פרשה, שעוררה הדים רבים נחשבת לציון דרך חשוב ושנוי במחלוקת בתולדות מדינת ישראל:

* הערות לתקנות שעת חרום למניעת טרור. שלושה סעיפים [ספטמבר 1948]. עותק נוסף עם תיקונים והוספה בכתב יד.

* חוברת בצרפתית מטעם מועצת הביטחון של האו"ם, 28 בספטמבר 1948, דברי גינוי חריפים על רצח הרוזן ברונדט והקולונל סרוט מחיל האוויר הצרפתי, שבוצעה ב-17 בנובמבר 1948, על ידי 'קבוצת שטרן' (לח"י). [4] דפים מודפסים בצדם האחד.

* מכתב ארוך מאת חברי-מייסדי האצ"ל, העצורים ב"מחנה הריכוז", הדורשים להשתחרר. אוגוסט 1948. חמשת האנשים הללו, עצירי [קרב] כפר ויתקין, היו עצורים בבית הסוהר בבית שאן לפי צו מעצר של ראש מטה צבא ההגנה. הם חתומים (בדפוס): יעקב מרידור, אליהו לנקין, הלל קוק, עמיצור (בצלאל סטולניצקי) ומשה חסון.

* שאילתה לבן גוריון, בעניין מעצרם של הלל קוק, יעקב מרידור וחבריהם הנ"ל. עם תשובה קצרה של שר הביטחון. סטנסיל. ח' באב תש"ח, 12.8.48. הדף שלפנינו הנו מתוך פרוטוקול הישיבה ה-14. מודפס בשכפול.

* נוסח שאילתא אל בן גוריון בעניין ירי על אחד מניצולי אלטלנה, משה צטנה, במחנה יונה. מכתבים בנושא. מודפס בשכפול.

* מכתב רשמי מאת תנועת החרות (מיסודו של האצ"ל), אל אחד מחברי מועצת המדינה, בעניין הצעת החוק שאישרה מועצת המדינה הזמנית, הקרויה 'חוקת חרום למניעת טרור'. הכותבים משיגים על פרטי החוק, וכותבים: "לפנינו ריכוז טוטאלי של שלוש סמכויות השלטון – המחוקקת, המבצעת והמשפטית – ביד אחת, ריכוז האופייני רק למדינה טוטאליטרית". חשון תש"ט. חתומים בדפוס מנחם בגין ויעקב מרידור.

חוברות נדירות:

* חוברת בעניין 'נמל חופשי ושדה תעופה חופשי', מאת פרופ' שבתאי רוזן. על הדף הראשון נכתב: "לא לפרסום". שלושה דפים מודפסים בשכפול בצדם האחד. 4 בנובמבר 1948.

* חוברת על 'פקודת המטבע', תש"ח 1948. שמונה עמודים. חוברת שנדפסה בשכפול (של כתיבה במכונת כתיבה), ומכילה סעיפים רבים. בין היתר נקבעת בה הלירה הישראלית בתור המטבע הרשמי של מדינת ישראל, ומבוטלים חוקי המטבע המנדטוריים. חתומים עליה בדפוס ראש הממשלה בן גוריון, שר המשפטים פ' רוזנבליט ושר האוצר ואליעזר קפלן.

* חוברת של תשעה דפים (מודפסים בצדם האחד) מאת משרד המשפטים: 'דו"ח על פעולות משרד המשפטים מיום 15.5.48 ועד 15.9.48'. תוכן חשוב. נדפסה בי"א באלול תש"ח, 15.9.48.

* רשימת הסמכויות הסטטוריות של מושלי המחוז וקציני המחוז. שישה דפים מודפסים בצדם האחד.

* חוברת ישיבות מועצת העם. ז' אייר תש"ח. 16 במאי 1948. נסקרות בחוברת ארבע ישיבות. ישיבה שלישית היא הכנה לטקס הכרזת המדינה, והישיבה הרביעית היא ההכרזה.

* עשרות חוברות פרוטוקולים של מועצת המדינה הזמנית. לפנינו חוברות מס' 1-4, 16-40 (סה"כ נדפסו 40 חוברות), כאשר החוברת האחרונה היא מתאריך י"א שבט תש"ט, 10 בפברואר 1949. 

דגל וסמל המדינה:

* תיעוד דיונים בסטנסיל ובכתב יד האם הדגל של מדינת ישראל ושל ההסתדרות הציונית יהיה זהה, ומה יהיה בדגל של מדינת ישראל. נזכרות דעות של אנשים חשובים בנוגע לשאלה זו.

* דף סטנסיל עם איורים של הצעות לדגל צי המסחר, דגל השירותים הימיים ודגל הנוטים.

* מסמכים על ועדת הסמל של המדינה.

* הדפסות (הצעות?) של סמל מדינת ישראל.

מועצת המדינה הזמנית:

* מסמך מטעם מועצת המדינה הזמנית בנוגע להוראות הממשלה לממשלת מדינת ישראל בעצרת האו"ם. מפורטות החלטות המועצה, בין היתר: להתנגד לכל ניסיון לקריעת הנגב מעל מדינת ישראל, לעמוד על הכללת ירושלים במדינת ישראל, ועוד. "בלי סידור מהיר של שלום בארץ – אין להמשיך בשום אופן את ההפוגה". הדף מודפס במכונת כתיבה, ונושא את התאריך: 7.10.48.

* הצעות מאת המועצה הזמנית של מדינת ישראל בנוגע למסקנות המתווך של האו"ם. נכתב על ידי צבי לוריא, מודפס במכונת כתיבה. בין היתר נכתב: "יובטח הקשר הטריטוריאלי הרצוף בין מדינת ישראל והעיר ירושלים. יובטח אופיה העברי, ותסוכל כל מזימה להסגיר את ירושלים כולה, או בחלקה, לשלטון ערבי".

* הצעות מר יעקב ריפטין חבר מועצת המדינה, דף אחד. י"ב טבת תש"ט, 13.1.49. בין היתר: "מועצת המדינה רואה בתור תנאי לשלום עם מצרים את הוצאת הצבא המצרי מגבולות ארץ ישראל".

רקע היסטורי:

מועצת העם הייתה המוסד העליון של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה. היא תפסה את מקומה של המועצה המלכותית, שבשמה שלטה בריטניה בארץ ישראל המנדטורית.

מועצת העם הוקמה על ידי ההנהלה הציונית ב־12 באפריל 1948.

המועצה (הרשות המחוקקת) מנתה 37 חברים, מתוכם נבחרו 13 חברים (ובראשם דוד בן גוריון) להימנות עם מנהלת העם (הרשות מבצעת), הקבינט של היישוב וראש הגוף המבצע העליון שלו.

ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) התקיים טקס הכרזת העצמאות. בשעה 13:00 (לאחר דיון על טיוטות שונות שהוגשו) אישרה מועצת העם את נוסח ההכרזה, 'מגילת העצמאות', היא מגילת היסוד של מדינת ישראל.

חברי מנהלת העם ישבו לאורך שולחן שעמד על במה קטנה. מול השולחן, ישבו חברי מועצת העם על כיסאות שסודרו בשורות ניצבות אליו, גם הם על במה מוגבהת. עשרות המוזמנים הנוספים ישבו באולם בחצי גורן: רבנים, זקני היישוב, חברי הוועד הפועל הציוני, ראשי המפלגות, חברי מפקדת "ההגנה", ראשי עיריות, סופרים עורכי עיתונים ואמנים.

בשעה 16:00 הלם בן-גוריון בפטיש על השולחן, הנוכחים נעמדו והחלו בשירה ספונטנית של "התקווה".

בן-גוריון הקריא את המגילה בטקס החגיגי של הכרזת העצמאות, מתוך שני דפים מודפסים. הוכרז בין היתר כי מנהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של מדינת ישראל ומועצת העם הופכת להיות למועצת המדינה הזמנית, המוסד המחוקק של המדינה.

ההכרזה שודרה ברדיו בכל רחבי הארץ. לאחר שהכריז בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, קם הקהל על רגליו ופרץ במחיאות כפיים. גל שמחה פרץ בקרב הקהל הגדול שצבא על דלתות המבנה.

לאחר מכן קרא בן-גוריון את מנשר מועצת המדינה הזמנית, שכלל בין היתר צו שביטל את הספר הלבן.

37 חברי מועצת המדינה הזמנית ניגשו וחתמו על הקלף שאחר כך חובר לקלף של מגילת העצמאות.

כ-40 דקות לאחר שנכנס לאולם, שוב היכה בן-גוריון בפטיש על השולחן והפעם קרא: "קמה מדינת ישראל! תמה הישיבה הזאת".

במעמד זה הסבה מועצת העם את שמה ל'מועצת המדינה הזמנית'.

*

במגילת העצמאות נקבע כי המוסדות הזמניים (מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית) יפעלו עד לבחירת מוסדות שלטון קבועים. בגלל מלחמת העצמאות נדחתה הקמת המוסדות הקבועים, ולכן המוסדות הזמניים כיהנו במשך זמן רב יותר מהצפוי. רק ב-25 בינואר 1949 נערכו הבחירות לאספה המכוננת, שתפקידה היה להסדיר את פעולת מוסדות המדינה.

התפקיד העיקרי שהוטל על מועצת המדינה הזמנית היה לנסח חוקה זמנית, חוקי ייסוד וקביעת שיטת הבחירות. לצורך כך הוקמה "ועדת החוקה".

ב-16 בפברואר 1949 התכנסה האספה המכוננת וחוקקה את 'חוק המעבר' (או: 'חוקת המעבר'), שלפיו היא הפכה ל"כנסת" – הרשות המחוקקת. כך הפכה האספה המכוננת לכנסת הראשונה. בישיבה זו התפתח ויכוח האם יש עליה חובה לחוקק חוקה לישראל. בסופו של דבר החליטה הכנסת, ב-13 ביוני 1950, שלא לכונן חוקה מיידית. ותחת זאת הוחלט לחוקק חוקי יסוד שיצטרפו לכדי חוקה בבוא הזמן.

חוקי מועצת המדינה הזמנית נקראו פקודות ופורסמו ב"עיתון רשמי".

אוסף גדול ומרשים, יוצא דופן בהיקפו, הפירוט הינו חלקי, מומלץ לבוא ולהתרשם פיזית מהאוסף.

מצב המסמכים טוב. כתמי זמן קלים בחלק מהדפים. סימני קפלים בחלק מהדפים. נקבי תיוק במרבית הדפים.