שימו לב! הוספנו פריטים חשובים ומענינים בשולי הקטלוג!
תגלית! פריט 222: הגהות למדניות ארוכות בכתב יד קדשו של בעל המחבר.
פריט 279: עותק מיוחס עצי חיים - סיגעט.
פריט 281: תלמוד בבלי פראג.
הקטלוג מתעדכן אי"ה סופית בימים הקרובים.
על מחיר הפריט, יש להוסיף 23% עמלה.
הפריטים ישלחו בדואר רשום.
עלות משלוח בארץ: החל מ-20 שקלים ובהתאם למשקל החבילה.
אולם אנו מדגישים כי דואר רשום אינו מבוטח והינו באחריות הלקוח בלבד.
לא ינתן פיצוי כספי על חבילה שאבדה בדואר!!!
|
ЛОТ 194:
בן אברהם. סטנסיל. רישום בעלות. לא מצוי.
далее...
|
|
|
|
בן אברהם. סטנסיל. רישום בעלות. לא מצוי.
חסידות. ספר בן אברהם מאת רבי אברהם אליהו מייזס. חידושי תורה על מס' חולין, ע"ז, ועל כ' דפים במסכת נדרים. נעתק והוכפל על ידי י' ברנשטיין ירושלים. סטנסיל. כריכה קשה. חיבור לא מוכר, שכפי הנראה גם לא נדפס עד כה.
רישום בעלות: "הספר הק' הזה מכ"ק אדמו"ר שליט"א קבלתי ממנו במתנה, שבט התש"ך. אני חתנו מאיר שטרן".
מצב: טוב-בינוני.
***
רבי אברהם אליהו מייזס (מייזעס), תרס"א - תשכ"א. נולד בסלוצק, בילדותו התייתם משני הוריו וחי לבדו בעניות ורעב. בבחרותו למד בישיבת סלוצק אצל מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר. לאחר מעברה של הישיבה לקלצק הוא פתח ישיבה מחתרתית ומסר בה שיעורים, עד שנסגרה על ידי הקומוניסטים. הוא ניסה לפעול להשארת הישיבה בטענה שבחורים מבוגרים מותרים על פי חוק ללמוד בישיבה, אך כשל במאבקו. הוא ניהל מאבק על פתיחת מאפיית מצות ושכר עורך דין שייצג אותו מול השלטונות, ואכן קיבל אישור לפתוח מאפייה, אך בהמשך הקומוניסטים סגרו אותה.
בהמשך עבר למינסק ופתח בה ישיבה בשם "ישיבת מסירות נפש". הוא הרצה בישיבה על חובת מסירות נפש על קיום המצוות. בין תלמידיו מישיבה זו היה הרב שאול ישראלי שעלה לארץ ישראל בהשפעתו.
הוא נעצר מספר פעמים אך המשיך בפעולותיו. לבסוף נשפט למאסר של 6 וחצי שנים והוגלה לסיביר, שם שהה עשר שנים. הוא קיים מצוות בסיביר, שמר שבת והניח תפילין שהצליח להשיג, וישב בסוכה שבנה בבור מכוסה בסכך. הקומוניסטים תפסו אותו בתוך הסוכה והצליפו בו מכות, אך הוא סירב לצאת מהסוכה. לפעמים נהג לשבור את קרח הנהר ולטבול בו.
לאחר סיום המלחמה נסע לצרפת וכיהן לצד הגאון רבי מרדכי פוגרמנסקי כראש ישיבה לפליטים ב"באהי", פרבר של פריז. הוא מסר בישיבה שיעור שבועי בעיון ושיעור במוסר.
בשנת תשי"ג עלה לארץ ישראל ומונה לראש ישיבת תורה ויראה. מיד עם בואו הצטרף למאבקי החרדים בירושלים. הוא השתתף בהפגנות השבת, בהפגנות על מועדון מעורב במאה שערים ובפרט בההפגנות על גיוס בנות. הוא היה נותן דרשת התעוררות ועידוד לפני ההפגנות, ולאחריה היו יוצאים המפגינים לרחוב. תוך כדי ההפגנה היה נוהג לדבר בלימוד עם סובביו. הוא היה מסרב לברוח כשהשוטרים היו מכים את המפגינים, ומספר פעמים אושפז בדרכו למעצר. הוא נהג לומר שכל מכה תחשב לאות הצטיינות בביאת משיח, וכל יום בכלא יחשב כשנה.
היה פעיל בהקמת מאפיית המצות של תולדות אהרן, שנודעה בזמנו כמאפייה עם הידורים וחומרות רבות, כמו שולחנות זכוכית לרידוד המצות (ולא עץ כפי שהיה נהוג עד אז) ומקלות רידוד חדשים בכל 18 דקות.
הוא נהג להתבודד מראש חודש אלול ועד לאחר יום כיפור. נפטר בשנת תשכ"א.
מחותנו מרן הגאון רבי שמואל וואזנר אמר בהספד עליו, שהוא לא סיפר את מרבית קורות חייו באומרו שאת קורותיו יספר בעולם הבא.
חתניו הם: רבי חיים מאיר וואזנר זצ"ל גאב"ד זיכרון מאיר וראש ישיבת חכמי לובלין, רבי מאיר שטרן ורבי יוסף רוט שהיה ראש מוסדות בית דוד בבני ברק.
חיבוריו הם: יורה חכימא - בנושאי אמונה והשקפה, וחידושים על בבא בתרא, פריז תש"ח. ירושלים תש"ל (מהדורת צילום).
בן אברהם - ענייני מוסר, חשבון נפש ומאמרים נגד הפילוסופיה.
חיבור זה שלפנינו פחות מוכר. אפשר שנכתב בשנה שקודם פטירתו.
