הקדשת המחבר. שרגי טובא.

הקדשת המחבר. שרגי טובא.

ספר 'שרגי טובא'', מאת רבי יצחק ליב סטוליאר (יצחק יהודה ספיר). ווילנא, תרנ"ב. הקדשת המחבר לרבי מנחם דוב רגענשבערג. 

מצב: טוב. נייר שביר. 

רבי אייזיק לייב אב"ד אדעלסק, קוזניץ, ובערוב ימיו בארץ ישראל. בשנת התרנ"ב עבר המחבר מאלדסק לקוזניץ - כפי שעולה מחותמת המחבר: "כעת חובק"ק קוזניצא".

***

"רבי מנחם דוב רגענשבערג - הרב מזאמברוב, אחד מן הגדולים שישבו בראש. זקן, קרוב לתשעים, זקנו מפוזר, לבו חשוף וטליתו הקטנה מושלכת על גבי קאפוטתו. דיבר בלי פסוקים ובלי מאמרי חז"ל אולם מלבו נעקרו אנחות משולבות בריסוקי בשרו, גנח מרוב כאב וקבל מרה על עיירתו, בה הוא מכהן ברבנות למעלה מחמישים שנה.

למעלה מיובל שנים נהג להשקיף בעד אשנב ביתו ולראות ילדי ישראל ההולכים לחדר ומבוגרים ההולכים לתפילה. ראה את בני הדורות הצעירים מובלים לחופה ובני הדורות הזקנים – לבית עולמם. ידע את אבותיהם ואבות אבותיהם, את נכדיהם וניניהם. אולם, פעם בבקרו של יום שבת מושלג, השקיף בעד אשנב ביתו אל הרחוב ולא הכיר עוד את עירו, זאמברוב. הוא ראה, אוי לעינים שכך רואות, אוטובוס מלא נוסעים יהודים, מבני העיירות שמסביב, עבר בשבת את זאמברוב. נשאר עומד קפוא ליד חלון ביתו, וגם בעלי הבתים הקשישים שבחוץ, שהלכו להתפלל נשארו עומדים קפואים ותקועים בשלג עד הברכיים.

החל הרב להרעיש עולמות על חילול שבת זה: בבית התפילה, בשוק ובאסיפות. בכה והתחנן לפניהם: אל תתן זאמברוב לאוטובוס המלא נוסעים יהודים שיחצה את רחובותיה בשבת. ונגמר בזה שהנוער בזאמברוב החל גם הוא לנסוע באותו האוטובוס לביאליסטוק, לשניאדובה, ללומזה וליתר העיירות שבסביבה, על גדות הבוג והנאריוו. אפילו בעלי הבתים הקשישים שבעיר, אשר נזדעזעו תחילה לרגל חילו שבת נורא זה – הסכינו לראות ולא להגיב. חדל הרב מלהשקיף דרך חלונו. למעלה מיובל השקיף וכעת חדל…

יהודים, קדושים, מניף הרב בשתי ידיו: אף אחד מאתנו, היושב על כסא הרבנות לא יזכה בדין שלפני כסא הכבוד, כאשר ישאלו אותנו: על שום מה שתקנו, אנו, הרבנים? חייבים היינו להשתטח מתחת לגלגלי האוטובוסים שלא יוכלו לעבור בערינו ביום השבת - פורץ הזקן בבכי מר וצורח, הדמעות ניגרות על פניו ועל זקנו ועל שערות השיבה המדובללות של לבו החשוף, גופו מרתיח, ידיו רועדות ונופל על כסאו כגדום.

[חיים גראדה, חתן חתנו, "דער שולהויף", בתוך תיאור הוועידה הארצית של רבני פולין בווילנה סמוך לשואה. תרגום בספר זאמברוב].